-----

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/02/2008 | 16:31 | מאת: -----

נולדה בעיר קטנה כל כך לא מיוחדת שאם לא היו נותנים לה שם הייתה בזה יותר אמת תמיד הלכה לטייל על פסי הרכבת בין אקליפטוסים שלא רצו להיות שם בעצמם אבל בלב תפילה קטנה הלכה איתה את כל הדרך בגדים שחורים שיער שחור שלא יראו לה את העור יש כזאת תהום בין העולם בחוץ לזה בפנים אני מכוסה עננים מזל שיש לי מדרגות שחצובות בתוך תוכי שמוליכות למקום סודי גדלה להיות סוכן סמוי כל כך לא מיוחדת מבחוץ רק עוד קונה בעולם של לקוחות אבל בפנים היא כבר הייתה מלכה ומאהבת הסתחררה בנשפים בארמונות מכושפים ואותה תפילה קטנה הלכה איתה את כל הדרך למצוא לה נפש תאומה היא תיפתח לה כמו פנינה יש כזאת תהום בין העולם בחוץ לזה בפנים אני מכוסה עננים מזל שיש לי מדרגות שחצובות בתוך תוכי שמוליכות למקום סודי

לקריאה נוספת והעמקה
03/02/2008 | 23:35 | מאת: דרור שטרנברג

שלום, נשמע שדרך השיר את מצליחה להתחבר ולבטא את המקום הקשה בו את נמצאת, דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית