מה יהיה איתי?

אני בת 37 בטיפול שלושה חודשים, שלושה חודשים קשים נורא, בטיפול אני מפורקת לגמרי בוכה מול המטפל שלי כמו ילדה קטנה מתנהגת כמו ילדה, מתקשרת אליו ובוכה לו בטלפון כמו נערה היסטרית. הולכת לפגישות חירום מביאה לו מכתבים לפגישה שזו הצעה שלו שאכתוב על תחושות שלי מחוץ לקליניקה,בקיצור שום דבר לא מרגיע. אני מפורקת לגמרי והטיפול הרס לי את התיפקוד. אחרי פגישה לוקח לי שעות לחזור לעצמי. הלכתי לטיפול בעקבות הפלה ובמקום להתחזק אני מרגישה שהמטפל יוצר בי תלות נוראית לא מתפקדת ולא יכולה לעזוב את הטיפול כי נורא צריכה אותו. מה יהיה מתי אחזור להיות ולהתנהג בהתאם לבחורה בגילי? המטפל עוד הציע שנעבור לפעמיים בשבוע באמת מה שחסר לי זה להתפרק פעמיים בשבוע לא מספיק פעם אחת? צריכה עזרה דחופה

ניבה שלום, את מתארת תחושות קשות. אבל לעיתים קרובות במהלך טיפול עולות תחושות מעין אלו. הגעת לאחר אירוע קשה בחייך, שייתכן ופער פצעים ישנים בתוכך. התלות שכה מפריעה לך היא בעצם צורך שלך, שיהיה שם מישהו עבורך. נשמע שזה קורה, והמטפל מוכן לכך. אבל זה מבהיל אותך. בעיני ההצעה לפעמיים בשבוע נכונה, היא הדרך להוביל אותך להתחזקות פנימית אמיתית. לא העמדת פנים כלפי חוץ שהכל בסדר. אלא התמודדות עם הכאב מבפנים עד שתרגישי שאת יכולה להתמודד עם העולם לבדך, זה יכול לקחת זמן, אבל זה יגיע. דרור