פרץ של רגשות ומחשבות שמציף אותי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לראשונה בחיי אני נותן למילים ולמחשבות לצאת החוצה אל מחוץ לתודעה. גדלתי עם אמא חרדתית,בורדרית.גדלתי עם אבא קר ,עם אבא שלא מדבר... ואלו הזכרונות שלי שאני סוחב עם עצמי...אני סוגר את עצמי בגלל שאני סוחב את הזכרונות האלו,ואת דפוסי ההתנהגות האלו,ואני רק עכשיו מבין ,מה שזה בעצם גורם לי,שבמקום לחיות את החיים שלי,אני חי את החיים של משהו אחר....את דפוסי ההתנהגות של משהו אחר,את דפוסי החשיבה של משהו אחר,את הדפוסים לא שאני בניתי אותם ולא שאני רוצה,אלא את הדפוסים שינקתי מהעולם החיצון...
שלום 'אני', ההבנה וההכרה בכך שאתה מתנכר לחלקים אותנטיים שלך, בשל הצורך להתאים לצרכים ולרצונות של אחרים, חשובה מאין כמותה. זו יכולה להיות נקודת פתיחה טובה מאד לטיפול פסיכודינמי, בו תוכל לברר בנינוחות מה ב-א-מ-ת אתה רוצה וצריך, ולהתחיל להניע את חייך לעבר מטרות חדשות, בנפרד מאלה שהוגדרו ע"י האחרים. כנראה שאף פעם לא מאוחר. בהצלחה רבה ליאת
אני אל יודע מה באמת חשוב לי ומה באמת מניע אותי....אני חושב שאני לא יודע,אני לא באמת מכיר את עצמי יותר מדי,אני כן יודע שאני מושפע מאחרים,מושפע ממה שאנשים אחרים אומרים לי,מושפע מה"מה שנורמלי לעשות"ולא מה שאני רוצה לעשות.... הצילו???
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
