ליאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי כתבתי אתמול לאורנה, והיא הציעה שאני אדפיס את המכתב שלי כאן למטפלת שלי!! נו בחייכם, נראה לכם שמישהו עושה את זה מכל קוראי הפורום, כי אם היה לנו האומץ היינו אומרים את זה בפנים, למה שנביא את זה כתוב? איך אני אמורה להעביר לה את התחושות שמעיקות עלי, וגורמות לי להיתקע שם, אבל ממש ממש להיתקע, אני והיא. איך אני אצעק לה בפנים? באוזן אולי? שהיא תראה אותי, שתרגיש אותי יותר!!
היי ס.ט, אולי תשלחי לה למייל? אני גם חושבת שזה רעיון טוב. אני למשל פתחתי תיקייה חדשה על שולחן העבודה שלי, בה נמצאים המון מכתבים שלי למטפל שלי. לא את הכל אני מראה כי חלק גובל בתכנים מיניים שלא כל כך קשורים אליו אבל מה שיכול להיות רלוונטי, ובכל זאת קשה לי לדבר עליו, אני מראה לו. אני הבנתי עם הזמן שמותר להיות ולהרגיש- הכל! אני כבר לא מסתירה כלום! בהתחלה התאהבתי בו ולא גיליתי לו כי פחדתי שהוא יזרוק אותי מהטיפול. בסוף קיבלתי לגיטימציה אחרי שהבנתי שזה קורה, וסיפרתי לו ותנחשי מה? זה עבר!! אזרי אומץ ואל תחששי. הכל מסתדר בסוף. הם יכולים להכיל הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
שלום ס.ט, אני מסכימה עם מירב (ונשענת גם על ניסיוני), ומאמינה שלפעמים אפשר להחליף את הערוץ המדובר בערוץ חלופי, שמפחית את המבוכה ומאפשר אמירות שלא היו יכולות להיאמר בדרך המקובלת. אולי כדי לא להיות ישירה מדי, תוכלי להביא לה שיר או קטע ספרותי ש'מדבר' אותך דרך מילים של מישהו אחר. כמו שבטח הבחנת, יש לא מעט אנשים כאן בפורום שמוצאים במילות השירים משהו שמדבר אליהם, שמדבר אותם. מוכנה לנסות? ליאת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
