עזרה

שלום רב! אני פונה אליך בשל מצוקתה של אימי ובניסיון לעזור לה. מזה 10 שנים אימי שרויה בדיכאון ( מאז הוריי נפרדו )אשר הולך ומחריף לאחורטנה בעקבות גיוסו של אחי הצעיר ועזיבתו את הבית. כעת היא לבד, בוכה במשך ימים שלמים ללא הרף, מאיימת לא פעם בהתאבדות וכו'. במשך השנים התנתקה מכל חבריה ומכריה וסגורה בחדרה, לא יוצאת מהבית ואוגרת דברים באובססיה. היא מפחדת להזדקן לבד, שונאת ומקללת את בנות זוגנו ( אנו 3 בנים),טוענת שהרסנו לה את החיים וזנחנו אותה לאחר שגידלה אותנו. לאחורונה התנהגותה קיצונית ומוזרה, בוכה ללא הכר וקצף בפיה, לא מוכנה לשמוע על טיפול פסיכולוגי. ידוע לי כי רופא המשפחה רושם לה מזה כמה שנים תרופות הרגעה ( לוקחת כארבעה כדורים ביום) ופעם הודתה לפני כי התמכרה אליהם. בשיחה עם הרופא הוא אמר שאכן כך הדבר. שאלתי היא: מה אנו, בתור ילדיה,יכולים לעשות על מנת לעזור? האם אפשר לכפות עליה עזרה? לאן ניתן לפנות? המצב מדאיג ואנו חוששים כי תיפגע בעצמה

שלום יעקוב, אכן, המצב נשמע מדאיג ומטריד. במצבים כאלה אני בדרך כלל מציעה להיעזר בייעוץ פסיכולוגי, גם אם "מושא" הייעוץ מסרב בכל תוקף להצטרף לפגישות. להמלצה הזו יש שתי סיבות: הראשונה - הייעוץ בהחלט יכול לעזור לכם לגבש פתרונות רגשיים ומציאותיים, השנייה - זהו צעד דרמטי שלא יכול לחמוק מעיניה, והרבה פעמים אפשר לראות שאנשים מגיבים לכך בצורה עזה, מיצירת שינויים בחייהם ועד הסכמה מאוחרת להצטרף לייעוץ. נסה לאתר מטפל שעובד בגישה משפחתית-מערכתית, ותאם עם שני אחיך שיצטרפו גם הם. שיהיה בהצלחה, אורנה