מצב נפשי

אני בת 61 התאלמנתי לפני כשנה ועשרה חודשים לאחר 38 שנות נשואים טובים . לאחר מותו של בעלי עברתי לבית בישוב כפרי בו גרים ילדי ונכדי ובעלי קנה אותו חודש לפני שנפטר כדי שאהיה קרוב לילדים . מאז שנפטר אנחנו היינו עולים לקבר כל יום שישי. לאחרונה הרגשתי שהדבר לא עושה לי טוב. אני חולמת יותר ויותר על בעלי , מרגישה שהוא איתי בכל מקום , אין רגע ביום שאני לא חושבת עליו ולא חשוב איפא אני ומה אני עושה. הפסקתי ללכת כל יום שישי , אבל המצב הנפשי שלי לא טוב .מה עלי לעשות ? תודה.

שלום דפנה, אני מנסה לדמיין את הצער שחשים עם אובדן אהוב וחבר שליווה את חייך במשך עשרות שנים. אני מבינה שהייתם ברי מזל... שנה ועשרה חודשים הם לא כל-כך הרבה זמן כשחושבים על הדברים שאת צריכה לעבד בתוכך, ואני לא בטוחה שתדירות העלייה לקבר היא מה שישנה את התמונה הרגשית. הכאב הלא חי בתוכך... אני רוצה להציע לך לא לעבור את זה לבד, ואני מתכוונת ללבד שיכול לחיות בתוכנו גם כשאנחנו מוקפים בני משפחה אוהבים ודואגים. אני רוצה להציע לך לצרף אל המסע שלך פסיכולוג/ית קליני/ת שילך איתך בדרך. את מוזמנת לעדכן אותי עוד, אורנה