...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
"אפילו הספרים בחדר הסגור והעצוב כבר ידעו היא לא בסדר היא הולכת לבלי שוב."
דברי עכשיו ילדה אני שומעת, כל העולם מקשיב למלמולך. דברי, מלאך שלי, אני יודעת שלא תמיד יקשיבו לקולך. דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים, כל עוד חלב נוטף מחיוכך. חבקי את כל פחדיך בשתי ידייך, חבקי דובים גדולים מתוך שנתך. עולם חדש וטוב אני אתן לך. כבר במבט כחול את מגלה, כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח קורץ צהוב צהוב מתוך האפילה. תהיי קטנה הלילה לא יגע בך. סיכת פרפר קשורה בשערך. תהיי קטנה מאומה לא יברח לך. אני אהיה גדולה גם בשבילך. דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים, כל עוד חלב נוטף מחיוכך. חבקי את כל פחדיך בשתי ידייך, חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.
ויק שלום, מהשיר עולה עד כמה קשה לך, ועד כמה אתמרגישה לבד. את מוזמנת להמשיך ולשתף, ולקבל תמיכה ממשתתפי הפורום. דרור