ליאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לא התכוונתי להיות פה, אבל אני פה. עמוס לי מידי וחנוק. מרגישה שהנהר עולה על גדותיו. מנסה לשכנע את עצמי להרגע,שעוד קצת סבלנות ויכאב פחות, ואני כל כך יודעת שאני משקרת לעצמי. מנסה להשאיר את הראש מעל המים ולצלול קצת בכל פעם. אבל קשה להשאיר את הראש מעל המים,כשהגוף עייף כל כך. (תמיד ידעתי שאפשר וצריך לוותר עליו).בכל צלילה אני בולעת מים עוד ועוד. ואין לי אויר בריאות רק בצקת. ורעעעעעעעעע לי. אפשר ליאת כשרק הראש מעל המים לנוח,ולו מעט?
שלום ד. יודעת שמאד קשה לך. אני דווקא מאמינה שעוד קצת סבלנות (ועבודה!) ויכאב פחות. בינתיים צריך למצוא את הכוחות לצוף. שולחת לך כוחות ותקווה. לילה טוב ליאת
אני מזדהה איתך כל כך...נמצאת שם עכשיו, ולא יודעת מאיפה אני מוצאת כח מכל הלב ושולחת לך מבט חם ומבין מעל פני המים רק מצדם האחר....
מאחלת לך, שתמשיכי למצוא את הכח,להשאר מעל פני המים.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
