אהלן

ליאת.. ניסיתי פעם לשאול את אורנה, אבל אז נבהלתי ונסוגתי.. אז אני שואלת עכשיו. זה סתם כי בא לי להגיד לך שלום ואני צריכה תירוץ טוב :-)) אז כבר נכתוב משהו.. שיהיה ;-) רציתי לגלות לך שטוב לי.. (ששש...) לא הכל מושלם, אבל מי צריך מושלם?! יש המון התקדמויות קטנות, בכל מיני דברים- גם חיצוניים, בדברים שדחיתי שנים או בדברים שכבר שנים לא קרו לי, וגם בדברים פנימיים, שקשורים בנינוחות הולכת וגדלה שלי עם עצמי (לא תמיד ולא בכל סיטואציה, אבל בגדול אני מרגישה עם עצמי "אני בסדר".. וזה מעבר לנפילות קטנות פה ושם). לפעמים בא לעשות רשימה, כדי לא לשכוח.. ואולי גם כדי לספר לה על הכל.. היא מבינה שטוב לי כי אני אומרת לה וגם כי השיחות שלנו נינוחות יותר (לא כולן, אבל יש מגמה כזאת).. אבל אני לא מספרת לה את הפרטים. לא מספרת לה על ההתקדמויות בפרטים- רק בכותרות, ובעיקר לא מפרטת באזניה מה זה בשבילי, השינויים האלה.. אני מדברת עם עצמי, מספרת לעצמי כמה התקדמתי.. משווה עם עצמי מילים שהיה לי קשה להגיד אז והיום פחות, או התנהגויות שכפרתי בהן פעם והתקשיתי לקרוא להן "אני", והיום פחות.. אלה דברים שממלאים אותי התרגשות קטנה (שאני מיד משטחת, כי "לא להגזים".. אבל בינינו, זה דווקא נחמד.. אני אוהבת את המקומות אליהם אני מתקדמת. אליהם בחרתי להתקדם..קצת מחבבת את עצמי. אבל אם ישאלו אותך, אז לא ממני שמעת את זה :-) את חושבת שאם יהיה לי טוב היא תקדם לקראת פרידה? אני אוהבת את הנוכחות שלה בי.. אני מרגישה בטוחה יותר לטעות כשיש "___" פעם בשבוע (כמעט כתבתי את שמה).. קשה לי להסביר מה היא בשבילי, אני רק יודעת שטוב לי שהיא כאן.. מטיילת לי בראש כל השבוע. אני אוהבת אותה, למרות שמלבד שמה אני לא יודעת דבר וחצי דבר עליה. היא ממלאת אותי בתחושה חמימה כזאת, כאילו מחזיקה לי את היד. (נדמה לי שגם היא קצת מחבבת אותי.. אני מקווה..). אני יודעת שכשניפרד אהיה כבר מוכנה לזה, אבל חוששת שאם אספר בפרטים את כל מסקנות וסיכומי הביניים שאני עושה עם עצמי, לגבי הטוב שעכשיו, היא תתחיל לסכם גם היא.. תכוון לקראת סיום.. (גם כאן, איתך, אני מוצאת את עצמי מסייגת את הטוב, מתלבטת אם לכתוב סתם כך "טוב", או להוסיף את המילה "יחסי" בסוגריים..).. אני לא רוצה שתיפרד ממני.. אני יודעת ביני לביני שעוד לא נגמר..שיש לי עוד דבר או שניים (או שלושה) לומר.. לאו דווקא בתכנים (גם), אבל בעיקר במה שמעבר לתכנים.. ביכולת שלי להתקרב אליה עוד קצת, ביכולת שלי לשתף אותה- או יותר מזה- להתלבט איתה (זה באמת קשה!).. אבל איכשהו, דווקא כשטוב לי קשה לי יותר לשתף אותה.. אני שותקת עכשיו יותר מפעם.. (והיא כל כך רוצה לעזור, שאני לא מצליחה לא לחייך לעצמי כשאני חושבת עליה).. השבוע אני ממש אוהבת אותה חזק כל השבוע..(זה קצת כיף לחייך חיוך-דביל כל כמה רגעים..;-) אם היא הייתה בחור כנראה שהייתי מתבלבלת :-) קשקשתי מספיק ליום אחד :-) מותר לדרוש בשלומך? (כי כאמור, כל זה היה רק בשביל שיהיה לי תרוץ להגיד לך שלום..- אין לי מה לכתוב גם לך כשטוב לי). אתחיל לאסוף את חפציי... :-) לילך

שלום לילך, זה אחד ה"מה שלומך" הכי נחמדים ששאלו אותי. (טוב, תודה). אנחנו שומעים כאן כל כך הרבה ספקות, זהירות, חששות, התנגדויות, פחדים, ביטול, כעסים וגם תלות, התייסרות, פגיעויות, התאהבויות - כל כך הרבה עמדות והתייחסויות כלפי השעה השבועית הקטנה הזו. אנחנו שומעים הרבה פחות על הטוב (גם אם טוב יחסי), הנכון, המגדל, המתגמל, החמים והבטוח. לכן אני שמחה בדברים שלך גם מעבר לש?מ?חה בשמחתך. אחזי בטוב, שמרי עליו מכל משמר, כי מגיע לך כל כך. יופי ליאת

ליאת :-) אני לא אשמור על הטוב שלי מכל משמר. זה רק יגרום לי להרגיש שהוא פגיע ושברירי.. ובכלל, לא בטוחה שאפשר לשמור על הטוב- כרגע הוא פשוט נמצא וזו כל מהותו; שהוא נמצא. (ועד שהוא ילך, יש הרבה דברים שצריך להספיק..) לא התכוונתי להאדיר את הטוב (למרות שהוא נחמד, אני חייבת להגיד).. התכוונתי לשאול מה קורה בטיפול כשטוב.. אם אתחיל להישמע אחרת בטיפול, לשחרר אמירות בשלות ומקבלות, לסכם בקול תקופה של כמה שנות שינוי.. האם תשחרר אותי לדרכי? אני עושה לעצמי פרצוף... "מאיפה ליאת צריכה לדעת מה יקרה אם.." :-) כנראה שאין ברירה אלא לנסות... מה גם שבשלב מסוים השיח הפנימי יהפוך לחיצוני ממילא.. אז בעצם לא שאלתי כלום :-) תשכחי מזה.. :-) תודה שאת שמחה בשבילי.. (ויופי ששלומך טוב) סוף שבוע נעים! לילך