תודה על התמיכה אבל...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/01/2008 | 15:05 | מאת: MR BLUE

עדיין אני מרגיש מלוכלך....ורע לי אני מרגיש מגעיל ששכבתי עם זונה עוד יותר מעצבן שהשבוע הבנתי את מהות הפספוס

18/01/2008 | 21:19 | מאת: ליאת מנדלבאום

ערב טוב מיסטר בלו, אפשר היה לשמוע גם בהודעתך הקודמת שאתה עדיין מתייסר סביב נושאים של זיהום והדבקה, כמי שנושא עליו מחוללי מחלה חשוכת מרפא. הבנות האלה, שהסכימו לחלוק איתך רגעים אינטימיים משל עצמן, הזכירו לך - אולי - את הפספוס, אבל יש להן גם תפקיד נוסף. אתה מרגיש נגוע בזיהום כלשהו שאינו מעוגן בבדיקות מעבדה, זיהום פסיכולוגי-מנטלי מבית היוצר הפרטי שלך. אם אתה יכול להדביק מישהו בזיהום מנטלי כזה,רק מעצם הנגיעה בו, כמעט באופן מאגי, אתה יכול גם להירפא, באמצעות אותו מנגנון ממש, ולהיטהר מהזיהום. זוהי לוגיקה פשוטה למדי, אתה חייב להסכים, שקשה לסתור :-). מאחלת לך להידבק הכי מהר שאפשר בשמחת החיים ובחיוניות והחיות של מי מהבנות שמוצאות אותך ראוי ומושך. אני מסכימה איתך עד כאב בעניין הפספוס, ויודעת שכלום לא מאוחר. שלך ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית