קושי בטיפול

ערב טוב, אני בטיפול שנה וחצי, אבל ממש קשה לי מאוד בלדבר, לשתף ולתת לה להתקרב יותר מדי. הייתי השבוע עם מספר חברות בבית קפה, וכולם היו עובדות סוציאליות שיש להם כמה -לקוחות- משותפים. הם דיברו בלי להזכיר שמות, עד כמה המטופל הזה קשה, או מה זה רוצה מהחיים שלהם כשהוא בא ולא מדבר, ודיברו על הבנות שבמצוקה שבאות "וזורקות" את כל הכעס עליהן...וכל מיני שיחות. אז שאלתי את המטפלת שלי עד כמה היא סובלת אותי, וכמה היא חושבת שאני מעצבנת, או דבילית...(כל זה היה בעקבות הפגישה ההיא, אבל לא הסברתי לה) ואז היא התעצבנה עלי ואמרה ל ישאני בן אדם מאוד קשה, ושקשה לה איתי, כי היא מרגישה שאני שמה אותה במבחן מתמיד, אבל היא רוצה לעזור לי ולהמשיך איתי, רק שאני איתן לה הזדמנות לזה. זה מאוד פגע בי, דווקא השאלות שלי רצו לבדוק אם היא כך כלפי כמו ששמעתי בפגישה ההיא... אם אני כל כך בן אדם קשה, איך אני אמשיך איתה...אם היא חושבת כך עלי.

שלום ל.א., אם את יכולה, אני מציעה בחום לחזור אליה ולהמשיך לדבר על מה שקרה. אני חושבת שנוצרה ביניכן סיטואציה לא מוצלחת, בה את היית זקוקה לאישור ותמיכה ממנה בעקבות השיחה ששמעת, ואילו היא הגיבה ממקום אחר, יותר ישיר וחושפני. אני שומעת בדבריה הרבה מאוד רצון להעמיק את עבודתכן המשותפת, ואני מציעה לבדוק את הדברים. אל דאגה, הרבה מאוד דברים קשים אפשר לתקן אם מדברים בכנות! בהצלחה, אורנה