התבלבלתי לגמרי

שלום דרור (אני די חדשה פה ולא ממש סגורה מי עונה מתי, אז אם זה לא דרור אני בכל מקרה אשמח מאד לעזרה), שבוע שעבר ענית לי על שאלה ששאלתי בעקבות שתיקה של הפסיכולוגית שלי בטיפול (ועל שאלת המשך ענתה לי אורנה). אני בטיפול שלושה חודשים אחרי שנים של ניסיונות לשכנע אותי לעשות את הצעד הזה והתנגדות טוטאלית שלי. הגעתי לטיפול אחרי שהרגשתי שאני צריכה מוכנה ורוצה את זה, החלטתי שאני משתפת עם זה פעולה עד הסוף. העליתי בפני המטפלת שלי את כל תחושותי ומחשבותי בדבר התגובות הבלתי מספקות שלה מבחינתי ואת זה שכשהיא שואלת אותי משהו ואני לא רוצה לענות היא מוותרת על זה (היו מס' מקרים שהעלתי משהו והיא שאלה שאלה בעקבות אותו דבר, אני אמרתי שאני לא רוצה לדבר על זה והיא ענתה לי "טוב" ובזה סגרנו את הנושא). היא אמרה לי שהיא נהגה כך בגלל שהיא פחדה שהיא תצטייר לפני כמו אמא שלי ששואלת ושואלת ולא מניחה לי, אמרתי לה שדווקא הדברים האלה שאני אומרת שאני לא רוצה לדבר עליהם הם הדברים הכי חשובים וקשים שאני צריכה את הדחיפה שלה והעידוד שלה כדי לפתוח אותם. חשבתי על הדברים האלה כמה ימים ומה שאני מרגישה זה שזה לא מקצועי, איך היא מניחה החלטות כאלה ולא מעלה את זה ומשקפת לי את זה? זה נראה לי מצחיק שאני צריכה לומר לה איך היא צריכה להתמודד איתי. אני מרגישה שהיא חסרת ביטחון מולי ולא ממש יודעת מה לעשות איתי. אני מרגישה שאני לא סומכת עליה ומרגישה שנחסמתי בפניה, שאני לא יכולה להמשיך את הטיפול איתה. האם זה נשמע הגיוני? האם אפשר לקבל המלצות על פסיכולוגית עם ניסיון שמטפלת בירושלים? (ממש קשה לי לחשוב על זה שאני אצטרך להתחיל את כל התהליך הזה מחדש אבל נראה לי שהגעתי למבוי סתום) ועוד שאלה לסיום, אני בחורה דתיה(שחוותה חוויות בעולם החילוני) ועד היום היה ברור לי שאני רוצה מטפלת דתיה כי חלק מהבעיה שלי קשורה לעולם הזה ואני לא בטוחה שמטפלת שלא מגיעה מהעולם הזה תוכל להזדהות ולהבין את הבעיה אבל אני לא בטוחה שזה נכון להתעקש על זה. מה דעתך? אני כבר ממש לא יודעת מה לעשות. תודה!

שלום לך, אני חושב שאם המטפלת טובה היא יכולה להיות דתית כמוך או לא דתית ועדיין להבין אותך ולהיות איתך בקשייך נתון לשיקולך והרגשתך. לגבי התנהלותה של המטפלת, ניתן לכעוס ולומר שהיא אינה מקצועית על כך שאינה דוחקת בך ואינה רוצה להיות הדמות של אמך. אני מבין את הרצון שלך שהיא תכוון ולא את, אבל שימי לב שאת רואה אותה כחלשה ומפוחדת. שווה בעיניי לחשוב האם זה מזכיר לך משהו. האם כאשר לא דוחקים בך לעשות משהו את רואה את האחר כחלש. אני לא הייתי ממליץ לסיים את הטיפול עד שהנושאים הללו יובהרו איתה. דרור

תודה דרור. אני לא כועסת עליה בכלל, אני פשוט מרגישה שאני לא יכולה לסמוך עליה, היא פרשה את הדברים ופעלה איתם בצורה כל כך לא נכונה ואני לא מרגישה בטוחה להמשיך להעלות איתה דברים. זה לא מזכיר לי כלום ואני בן אדם שבדרך כלל לא צריכים לדחוק בו בכדי שהוא יעשה דברים. לילה טוב