תקיעות בטיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/01/2008 | 18:13 | מאת: יוליה

ערב טוב, אני פניתי לטיפול לפני שנה וחצי, ו"הזהרתי" אותה שמאוד קשה לי לדבר על עצמי ולשתף או להיחשף, אבל יש כמה דברים שמקשים על יאת החיים ושבגללפ פניתי אליה. לקח לי בערך שנה וקצת עד שהצלחתי להתחיל נושא מסוים, לבקש עזרה, אבל יש עדיין פגישות שהיא "עושה את כל העבודה". הגענו למצב עכשיו שאין הרבה התקדמות ואם אני מרגישה התקדמות מסוימת או שהיא מנסה להתקרב עוד קצת או לפתוח נושא חדש, אני "ממציאה" לי משהו בכדי "לפוצץ" את הפגישות ולשנות את כיוונם. האם אני לא מאמינה בה מספיק או שאני מפחדת ממה שיהיה? או שאני בכלל צריכה לעבור למישהי אחרת שאוכל להאמין בה ולזרום איתה ביתר קלות? (היא הביעה כמה פעמים עד כמה קשה לה איתי ושהיא לפעמים מנסה להבין איפה טעתה!!) מה דעתך?

04/01/2008 | 23:04 | מאת: דרור שטרנברג

יוליה שלום, אני לא מכיר את כל הפרטים מהטיפול שלך. אבל אני אתחיל דווקא מהסוף. לא נשמע לי מהתיאור שלך שהסיבה לקושי שלך נעוצה בקשר שלך עם המטפלת שלך. זהו קושי שאת מביאה ושאתן מנסות להתמודד איתו. כרגע זהו הנושא הטיפולי, כיצד ליצור קשר, אמון יכולת שלך לאפשר קרבה. עבורך זה לא דבר של מה בכך. אל תיבהלי ואל תפסיקי את הטיפול, תמשיכי ואני חושב שדרך החיפוש המתמיד של שניכן אחר הדרך הנכונה להיפגש בחדר זה יגיע במוקדם או במאוחר. דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית