נסיעה של מטפלת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, כתבתי לפני כמה ימים לאורנה לגבי הנסיעה של המטפלת שלי ועד כמה קשה לי עם הפרידות ובמיוחד לאור מה שהיה בינינו. ואורנה הציעה לנסות ולהשקיע עוד מאמץ בקשר הטיפולי הזה. הלכתי לפגישה בסוף ולא ביטלתי אבל מרוב שהייתי כועסת עליה עם הרגשה של נטושה ונבגדת, לא הוצאתי מילה שם. כלום, לא הצלחתי לומר שום דבר הייתי באי שקט, ניסיתי לצאת אחרי עשר דקות מתחילת הפגישה, אבל היא לא נתנה לי, והיא המשיכה לדבר ולא הקשבתי לשום דבר...אפשר אפילו שלא הייתי שם, סתם נוכחתי שם... היא הרגישה את זה וביקשה שאני אעדכן אותה אם אני רוצה להמשיך או שאני רוצה לקחת חופש... מה אני אמורה לעשות, בא לי לצעוק, לבכות, להוציא הכל, אבל לא יכולה. חזרתי הביתה בכיתי כמו שלא בכיתי בחיי, ישנתי כמה שעות טובות, וזהו. אבל מה עכשיו? מה הלאה? איך אני אחשור להאמין בה? להתקרב ממנה? תודה וסופ"ש נעים
מה זאת אומרת את רוצה לקחת חופש זה היא שלוקחת חופש לא? מה היא עושה מפילה עלייך את החופש שלה-נורא זול...
שלום א. נסיעה לש מטפלת יכולה לעורר רגשות קשים של נטישה ובגידה ונשמע שזה מה שזה עורר בך. התגובה שלך הייתה לשתוק להתנתק ממנה, לא להרגיש את הצורך שלך בה, ואלי גם לתת לה להרגיש מעט ממה שאת מרגישה. לטעמי זו לא צריכה להיות סיבה להפסקת טיפול. זהו שלב קשה, אבל שלב שאפשר וחשוב להתמודד איתו גם בטיפול וגם מחוצה לו. לדעתי עם הזמן תוכלי לבטוח בה שוב, ובהדרגה גם לשאת פגיעות שכאלו מצידה בהמשך מבלי שזה יגרום לך כאב כה רב. דרור
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
