טעות של מטפל

שלום, אשמח את תעני לי מהלב. לרוב אתם מחזירים אותנו למטפלים שלנו לדבר איתם, להחזיר את ההרגשה של בגידות או נטישה, או השפלה, או חוסר אימון.... לחדר הטיפול, אבל אתם בתוך תוכם יודעים שהמטפל/ת ימצאו תמיד תשובה כלשהי בכדי לשכנע את המטופל שהם לא טעו בדרך. אף אחד מכם לא יודה באשמה. כי אתם או שתאבדו את הלקוח, או שתגובת הלקוח תהיה חריפה מדי לטעמכם. וגם כי לא יפה כאנשי מקצוע להופיע כטועים.אז תמיד בחדר הטיפול המטופל הוא האשם, והוא הטועה...

הי מעיין, בראש ובראשונה, כל מטפל הוא גם בן-אדם. ובני אדם עשויים לפגוע - בלי כוונה - בזולתם. חשוב להבין עם המטפל ממה נובעת תחושה הבגידה, השפלה, חוסר אמון וכו', אבל לא פחות חשוב להיות קשובים לקול הפנימי. באופן אישי אני יכולה לספר, שהיו פעמים שהאשמתי את המטפלת שלי במשהו, ובירור יסודי יותר העלה שאני לא הבנתי אותה נכון. אבל! לעתים הסתבר שהיא אכן היתה לא בסדר, ואז היא לוקחת על עצמה את האחריות, ומתנצלת אם צריך. כל דיאלוג, טיפולי או לא, צופן בחובו פוטנציאל של אי-הבנה, פגיעה (לאו דווקא מכוונת) בזולת וכדומה. אבל לדעתי תמיד כדאי לבדוק בפנים, מה באמת קרה - לפעמים האחריות היא שלנו ולפעמים של הצד השני. העניין הוא, שצריך להיות מוכנים לכך, שחסתבר שבאמת הטעות היתה שלנו, ואז לשאת באחריות. ס.מ.

מה שאמרת מזכיר לי אותי ברגעים מסוימים, שבאו לידי ביטוי חריף כזה פעם בשלב כלשהו בטיפול. היום יודעת שזה לא נכון כל כך... מטפלים כן מודים בטעויות, אם ישנן טעויות. אתן לך דוגמא למשפט ששמעתי בטיפול שלי: " יש טעויות, אבל יש טעויות שאני לא עושה". לאורך תקופת הטיפול שלי הבנתי שזה באמת נכון. באופן כללי, עד כמה שאני מבינה מהטיפול שלי, הטיפול הוא בעצם ניסיון למצוא דרכים מכל מיני כיוונים. אילו הדרך למטרה הייתה ידועה מראש, הכל היה אחרת... אבל בתהליך הזה ישנם הרבה ניסיונות שמטרתם להוביל אותנו לניסיון הבא בתקווה שקצת נתקדם בדרך. אלו לא טעויות, אלה הניסיונות לאורך המסלול מלא המהמורות שצריך להכיר אותן. הניסיונות הללו כואבים. אי אפשר לגדול בלי שיכאב. בכל מקרה, בכל תגובה שלך אינך אשמה, ולמרות שמאד מאד מרתיח, אז כן, צריך לחזור גם עם מה שאמרת עכשיו לטיפול...

ההבדל בין פסיכולוג לאלוהים שאלוהים יודע שהוא לא פסיכולוג(-:

לפעמים מגיעים לטיפול מטופלים שההורים שלהם איכזבו ואולי אפילו פגעו. מטפלים אמורים לגונן ולדאוג ואם הם טועים חשוב שיקחו אחריות אחרת הם הופכים להיות אותם הורים מאכזבים ונטולי אחריות.