פסח - שמחה או עצב?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/04/2001 | 15:43 | מאת: אחת

למומחים ולכל מי שזה מעניין אותו! הייתי רוצה לדעת אם יש עוד מישהו שמרגיש כמוני וכמובן מי יכול לעזור! כבר הזכרתי בפורום זה, שאבי נפטר לא מזמן (אתמול היה בדיוק חודש למותו). אימי איננה בין החיים כבר שנים אחדות. אני בת יחידה ואין לי משפחה משלי - אינני נשואה ואין לי ילדים. וכעת, לאור מה שקרה, אני מרגישה ממש לבד בעולם וחג הפסח המתקרב מכניס אותי ממש ללחץ אדיר! אמנם יש לי היכן להיות בליל הסדר וגם בחג השני, - אהיה אצל קרובי משפחה רחוקים שלא ממש רוצים אותי באמת - כך לפחות אני מרגישה. וגם ימי חול המועד, בהם לא אהיה עסוקה בעבודה כמו בימים רגילים - מפחידים מאוד! אז גם בחלק מהזמן הזה אבלה עם חברים - כך לפחות אני מקוה - אבל אי אפשר לדרוש מהם שיעמדו לצידי כל היום. הרי יש להם חיים משלהם! ובכלל, האובדן עדיין כל כך טרי, כל כך קשה להתרגל, ולמרות הידיעה שהזמן מרפא בסופו של דבר - קשה להתנחם! תודה מראש לכל מי שיטרח לקרוא ולענות!

05/04/2001 | 16:41 | מאת: רוית ניסן

לאחת שלום. חגים באמת עשויים לעורר עצב, כאש מדובר באובדנים, בגעגועים וכד'. טוב שיש לך עם מי להיות בערבי החג, ואולי ההרגשה שאינך רצוייה הינה רק שלך- כי אחרי הכל הם יכלו לא להזמינך- ובכל זאת הזמינו... בזמני הביניים- את מוזמנת לכאן, לדבר, לשמוע דעות של אנשים שונים- ואף לתרום לאחרים מנסיונך. בברכה. רוית.

05/04/2001 | 16:52 | מאת: אורה

אני יודעת שזה לא ימלא את הלבד אבל אני מבטיחה לחשוב עלייך במשך החג נסי לעשות דברים מיוחדים בזמן הפנוי בחג להסכל על השקיעה ליד הים להקשיב למוסיקה טובה להתקשר לחברים ישנים ובעיקר- הכי חשוב- לספר לנו כאן איך היה בכל זאת החג ומה שלומך המון אושר וחג שמח

05/04/2001 | 16:56 | מאת: אחת

לאורה ולרוית! תודה על התשובות המהירות והמעודדות. הידיעה שיש מי שמוכן ויכול לעזור כבר משפרת לאין שיעור את ההרגשה. אשמח לשמור על קשר בפורום - שהוא באמת מצוין - ולספר על רגשותי מחד, ומאידך גם לעזור ולעודד את כל מי שזקוק! בברכה וחג שמח לכולנו! אחת

05/04/2001 | 17:02 | מאת: רחל (זאת שהיתה כאן קודם)

אחת יקרה, אני מאמינה שבמבט לאחור, בעוד כמה שנים, את תזכרי בפסח הזה- כמה היה לך עצוב, כמה הרגשת לבד... אבל אז תוכלי לחייך, כי דברים משתנים. אני מאמינה בכוח הרפוי של הזמן, בכוח הרפוי שנמצא בתוכנו פנימה. אני מחבקת אותך, מאחלת לך שתוכלי לעבור בשלום את התקופה הקשה, ושיבואו לך ימים טובים יותר.

05/04/2001 | 17:42 | מאת: אחת

שלום רחל! חן חן על העידוד! מחמם את הלב לראות שיש אנשים שעוזרים מכל הלב ועונים כל כך מהר! כל טוב וחג שמח! אחת

05/04/2001 | 20:10 | מאת: תמר

אחת יקרה גם אני בת יחידה כמוך ויש לי הורים מבוגרים מאד ולא כ"כ בריאים ואני דואגת להם כל הזמן זה טבעי להרגיש עצב בחגים ודווקא באביב שהכל פורח אני מאחלת לך כי בשנה הבאה תמצאי לך בן זוג שאת אוהבת להיות איתו ושלא תרגישי לבד הלוואי שחג זה יעבור לך מהר וקל על תשכחי לספר לנו איך היה תמר

06/04/2001 | 00:23 | מאת: אחת

חן חן תמר! אני מאחלת להורייך - וכמובן גם לך - הרבה בריאות ואריכות ימים ושתזכו לעוד הרבה שנים של שמחות משותפות! אחת

07/04/2001 | 13:17 | מאת: טלי וינברגר

לאחת וכל מי שהגיב להודעתה... אני קוראת את התנהלות המכתבים כאן, ורואה איזה אנשים נפלאים הינכם. כל כך יודעים להיות רגישים למצוקה של אחר אפילו שהוא זר מוחלט לגביכם, אמפטיים, מבינים ומעודדים. הצלחתם לרגש אותי, חבר'ה! טלי פרידמן

09/04/2001 | 00:15 | מאת: אחת

מסכימה בהחלט - כל האנשים שהגיבו כאן פשוט עשר! תודה מכל הלב! אחת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית