מוות שמסרב להגיע

לכבוד השנה החדשה אני מאחל לעצמי מוות אני לא מצליח לדמיין מה יביא אותי למצב שאני אהיה מאושר מה יגרום לי להיות שמח ואיך זה יהיה....לאור זאת שאני סובל כבר באמת זמן רב מאוד ברור לי שמוות זה המוצא היחיד אך בגלל הקושי שייגרם למשפחתי אינני מתאבד כבר בבוקר שאני קם אני בהמתנה שהיום יעבור ואני אחזור לישון לפעמים אני שותה אלכוהול רק כי זה מעייף אותי ונותן לי את האפשרות לישון בשעות שאני בוחר במצב שלי קיום ללא חיים צריך לבטל את מצב הקיום....

MR BLUE שלום, אתה מתאר סבל רב וקיום יומיומי נטול שמחת חיים או טעם בחיים, ואכן זהו מצב קשה להיות בו. אני מבין שאתה סובל כבר זמן רב, מרגיש תקוע במצב שלך. אבל אני לא חושב שהמעבר צריך להיות מסבל לאושר. המרחק גדול מדי ולא ניתן לדמיין אותו. המעבר צריך להיות הדרגתי, ראשית להפחית את הסבל לרמה נסבלת יותר. למצוא יותר ויותר טעם לקום בבוקר, ופחות מחשבה על ללכת לישון. אני מאחל לך לשנה החדשה שתתחיל להרגיש משהו מהדברים הללו. דרור

דרור, אבל לפעמים המעבר הוא כן חד בין סבל לאושר.. לא יודעת כך זה קרה אצלי פתאום בחודשיים האחרונים לפתע כאלו נולדתי מחדש לאושר שמחזיק מעמד בינתיים.

טבוע בנפש שלנו כמו בנפשו של כל יצור חי. זהו אינסטינקט טבעי בריא. במהלך הדרך האישית שלך איבדת את האינסטינקט הזה, אין ספק שלא תעזור פה שום החלטה שכלתנית. אין לך את זה. כלומר, אתה אינך מחובר לרצין החיים יותר. אתה לא מבין למה אתה פה ואתה סובל. הסבל נובע מזה שאתה בעצן לא חי. מה לעשוטת? איך להתחבר מחדש לרצון לחיות?? כמה שאלות: מה היית משנה בתנאי החיים שלך אם היתה לך האפשרות? איפה היית רוצה לגור? במה היית רוצה לעסוק? עם מי מהאנשים בחייך היית רוצה להמשיך לשמור על קשר? עם איזה אנשים היית מנתק? איזה מערכות יחסים חדשות היית בונה? עשה לך תרגיל, שים את עצמך בצד וכתוב תשובות כמה שיותר מפורטות לשאלות האלה, דמיין לעצמך שמדובר באדם אחר, לא במיסטר בלו המלנכולי אלא בסתם אדם מין הישוב. הסתכל עליך מהצד, ועשה לך תכנית. אתה לא צריך לרצות את זה, אתה לא חייב להרגיש התלהבות. רק שב וכתוב. אולי תופתע!!

נמצאת בדיוק שם.....