שלום,ליאת.

אני כל כך שמחה לקפוץ לכאן לשניה.תודה שלא שכחת אותי,זה כל כך חימם לי את הלב.ותודה גם שאת לא עונה בשבת,היה לי מאוד קשה עם זה כאילו מישהו שיקר לי מאליב מישהו שמאוד יקר לי גם לעיני כולם.ממש תודה.תודה על הברכות.סתם היתי קצת עצובה כנראה מרוב עייפות ועומס(חבל שאת לא רואה את בית שאני חייבת לארגן לשבת,אין דבר שנימצא במקום ומה שנשאר מהאוכל המוכן זה שני מלפפונים מלוחים,וכל זה בתוספת כלים וכביסות ובטיבול צרחות של תינוקת בת חודשיים)אילו לא היתי מתייחסת לזה כלעבודת קודש כנראה היתי משתגעת מזמן.זהו,טיפה חידשתי את הכוחות וחזרה לעבודה.באמת השנה הזו קשה בישבילי עוזר רק שהכל במטרה כל כך חשובה.הרי אין דרך להחזיר למישהו חיבוק של אמא לאחר זמן.יש הרבה חיבוקים דומים והם גם מחממים,רק החום שלהם נמס כמו סוכר אחרי זמן מה,במיוחד אם המיים חמים.רק חיבוק של אמא מחמם מבפנים בכל מצב...

ערב טוב חני, תמיד שמחה לשמוע ממך. ההתמסרות שלך לאתגרי האמהות מרשימה אותי בכל פעם מחדש, כמו גם הנכונות לשאת את משאם התובעני (גם אם מלא קסם) של "גדוד" הקטנטנים שלך. מאחלת לך שבת חגיגית ורגועה כמה שאפשר, והמון שמחה תמיד ובכלל. (ואגב, גם אצלי במקרר אין הרבה מעבר לשני מלפפונים מלוחים, אבל לי אין תירוץ...:-) חיבוק ליאת