למשתתפים/ות - געגועים לנוסטלגיה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עצוב לי שבעבר(לפני מספר חודשים) אם נזקקתי לתמיכה מכן - המשתתפות הותיקות, פשוט כתבתי זאת ומיד 'עץ התמיכה' התמלא ו'הציף' אותי בתמיכה ובחום ו'חיבוקים וירטואליים',וכעת אפילו אם ארשום לכן/ם שעצוב לי ורע לי {הסיבה לא משנה,אך בקצרה רק אציין שהיום קרה משהו שגרם לי להרגיש כך},יקחו בטח מספר שעות עד שתראו זאת בכלל ותוכלו להגיב,ואיני מאשימה אך זאת עובדה,וזה קצת מתסכל אותי - כי אני זקוקה לתמיכתכן בזמן הקרוב וזה כנראה לא יקרה. בטח נמאסתי כעת גם עליכן,עם ה"ניג'וסים" שלי,ואני מתנצלת אם כן ומקווה שאני טועה?!