שאלה מקצועית

אורנה שלום, יש לי שאלה מקצועית שרק פסיכולוגית תוכל לענות לי עליה בתקווה שתהא תשובה ישרה וכנה. הפסיכולוגית שהיתה לי (זו שפירקה אותי), תמיד נהגה בחומרה, בריחוק, בקרירות ובהתנשאות איתי ודאגה "לדכא" אותי ולבטל אותי דרך שימוש בשפה פסיכולוגית מאיימת כמו למשל: מצבים שבהם חשתי עצמי קומפוטנטית ושבעה רצון מעצמי (חשבתי שזה דבר חיובי ובריא), היא נהגה לבטל ולומר שיש לי "מיני שגעון גדלות" ושכולי פאסון וכו'יב... ואני ההדיוט מקבל ועושה ישר הקבלה למיני מצבים אישיותים שונים ומבטלת עצמי עד כלות דרך הפורום וכו'.... שאלתי היא- האם יש פסיכולוגים אם כי לא מפותחים מספיק לעניות דעתי, שנניח ויוצאים בהנחה שהמטופל שלפניהם סובל ממיני שגעון גדלות ואולי חושב את עצמו...נוהגים בשיטה של הקטנת ושבירת האגו של המטופל ? מעין שיטת טיפול שכזו שיש להקטין את הפער... אני מניחה שזו היתה כוונה...מאחר ותמיד נהגה לומר שישנם מטופלים שמצוי אצליהם פער בין מי שהם לבין מי שהם חושבים עצמם...ומשפטים אחרים כמו יש להרוס לפני שבונים וכו'.. אני מניחה כי היא שפטה אותי לחומרה והיא "שרפה" אותי מדי. אני פשוט תוהה אם אי פעם אוכל לשוב ולהרגיש את כל אותן תחושות של מסוגלות, מוטיבצייה וקומפוטנטיות או שלפעמים השבר היה חזק וגדול מדי. בסה"כ דאגתי תמיד לשמור על "הגחלת" האופטימית ושמחת החיים (שתמיד היתה מחוברת למציאות ולנסיבות), מה היה כ"כ רע בזה בעיניה? האם לא הולכים לטיפול בשביל להרגיש טוב? אז למה היא החליטה שצריך להרוס אותי? לא פלא שנהייתי קצת פרנואידית בסוף. האם באמת יש אסכולות פסיכיאטריות (אולי לא מתקדמות?), שיש "לצמצם" את המטופל? אולי המילה למצמם אינה מתאימה , אני פשוט לא מוצאת מילה אחרת לזה. תודה

שלום כרמית, אשיב בכנות ובישירות, שכל טכניקות הטיפול שאני מכירה נועדו לצמצם את סבלו של המטופל, ולעולם לא להזיק לו. אני מאחלת לך מכל ליבי קשר טיפולי חם ומיטיב, אורנה

פשוט תהיתי שמא הדרך שלה לגרום לי "לסבול" פחות נעשה באמצעות צמצום פערי החשיבה בין הרצוי למצוי. תודה כרמית

לכרמית, אולי כדאי להפנות גב לאותו טיפול הרסני, ולהרפות מעט מהחטוט שהוא הרסני לא פחות? הרי את הנעשה אין להשיב, איזו תועלת תצמח לך מהחשיבה הבלתי פוסקת של מה היה אילו...? את עושה את הדבר שהכי לא נכון לך לעשותו. אם המטפלת התחילה את ההדרדרות (כדברייך),את פשוט ממשיכה אותה.. לא כדאי לעצור ולהתמקד ב..איך ממשיכים מכאן הלאה? זה גם לא חייב להיות במסגרת טיפולית דוקא , ההדיינות יכולה להיות גם בינך לבינך ,או עם אנשים הקרובים לך באמת. אם ההתערבות שלי לא נראית לך ,אני מתנצלת מראש