טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני כמעט שנה וחצי בטיפול כלום לא השתנה לפחות לא לטובה ,איפילו הפך למסובך יותר , אנחנו לא מדברות יותר מיידי . אם אני כבר מצליחה לדבר אני רק מרגישה שאני צריכה להסביר את עצמי להתנצל על זה שרע לי .. השבוע אחרי הטיפול החלטתי לעזוב , אני לא מוצאת טעם להמשיך שאני בטיפול ואני מרגישה יותר לבד , ואני מרגישה רע על זה שרע לי .. אבל זה מביאה אותי לאותה נקודה שהייתי בהתחלה (או אפילו נקודה פחות טובה , להתגבר לבד על התלות , ולדעת שגם טיפול לא מצליח לעזור , ובאמת רע לי ..) , מה אפשר לעשות ?!
שלום אחת, הכאב שלך נוגע לליבי, ויש לי תחושת בטן שאם תאמרי אותו, אם תתעקשי לתת לו מילים הוא יגע גם בכן. לוקח זמן עד שטיפול מביא להקלה, ובדרך לשם לפעמים מרגישים חזק יותר את הקושי ואת החסר (בעיני, זה דומה לעובדה הפשוטה שבתחילת ניקיון וסדר, תמיד עושים בלגן נוראי - מזיזים רהיטים, מוציאים חומרי ניקוי... ורק אחרי זמן אפשר לראות שבעצם זו היתה ירידה לצורך עלייה...). אחת - כשקשה בחוץ קשה גם בטיפול... זה הגיוני, זה מתאים, וזה גם מה שמאפשר לטיפול לגעת באמת במציאות החיים. אני מקווה שתמצאי את הטעם, בטיפול ובכלל, אורנה
אולי כדאי להחליף מטפל\ת. יש כאן עניין של אינטראקציה בין שני אנשים. לא תמיד יש חיבור. יכול להיות שמטפל יהיה מצוין עבור אדם מסוים ולא יוכל לעזור לאחר. במקרים כאלה כדאי לסמוך אך ורק על תחושת הבטן. מאחל לך כל טוב ושתראי את האור
תודה על התגובה , אני מצד אחד באמת מנסה שאני שם אבל זה לא הולך , ואני לא רואה את זה מתקדם לשום מקום , יכול להיות שזה ענין של אינטרקציה ,אני לא חושבת שהיא קרובה להבין אותי אחרי שנה וחצי שם למרות שהיא מאוד נחמדה. ואולי הבעיה באישיות שלי ,באמת שאני לא יודעת , אבל אני לא חושבת שיש לי כוח נפשי להתחיל תהליך כזה עם מטפלת חדשה ..בכול אופן .. תודה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
