לדרור
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי דרור היקר,מה שלומך? אני עוברת תקופה לא טובה בחיים. ובימים האחרונים גם בעבודה, הימים הבאים הולכים להיות אינטנסיביים מבחינת כמות העבודה ,האחריות המוטלת עליי,אחריות שלא הייתי לוקחת על עצמי לו לא הייתי "חייבת". למרות שהתגמול הוא די שווה את זה.. מרגישה שמשהו חסר לי ,מרגישה לחץ,מן עייפות שטריליון שנים של שינה לא יעבירו. בא לי לעזוב את העבודה אבל האלטרנטיבה היא לשבת בבית לטפס על הקירות ,ולחפש עבודה,ואצטרך להחליט מה לעשות עם החיים,אין לי מושג מה אני רוצה.. אז האופציה של להתפטר ירדה מהפרק בינתיים... וחוץ מהעבודה מכל הבחינות לא קל לי וזה כנראה הקש ששבר את גב הגמל. הרבה דברים לא מאורגנים לי במחשבות,גם לא עכשיו כשאני רושמת, ואין לי מושג איך לסדר את החיים האלה, כאילו שאפשר לסדר.. כאילו שאפשר לעצור הכל או לחזור אחורה.. אני רק רוצה לנוח מהכל,ולא התאמצתי עד כדי כך שאהיה כל כך עייפה..כל כך חסרת אנרגיות... אפילו אין לי את הכוח לטפל בעצמי.. פשוט אני מרגישה שנופלת לבור בלי רצפה ,ואם אגיע לרצפה גם היא תקרוס תחתיי. סורי שמבולבלת חן
חן שלום, אני שומע ומבין את הפחד הבסיסי שלך שאין תחתית לנפילה, שהכל יכול וכבר קורס למרות מסביב נראה שאת מחזיקה מעמד. זה באמת מעורר תחושות קשות של חוסר וודאות, אבל החשוב הוא לנסות, אולי דרך הטיפול, לנסות ולהקטין את הפער בין המאמצים להראות מבחוץ כמתפקדת לבין התחושה הקשה מבפנים. למצוא כיצד ניתן לחבר ביניהם ואז זה גם יהיה הרבה פחות מעייף - כי בעיניי הפער הזה הוא שגוזל את הכוחות ממך. דרור
כואב לקרוא אותך .. הבלבול הזה.. התחושות שלא מרפות .. הקושי להמשיך הלאה ולתפקד רגיל כאילו כלום לא קרה .. ככ מבינה אותך יקרה ..ככ מבינה .. מקווה שתדעי ימים יותר של שקט ושלווה ..ותצליחי לעשות קצת סדר בבלאגן .. שולחת לך חיבוקי כח ..בתקווה שיקלו .. כאן איתך ובשבילך ..מתי שתרצי .. אוהבת, שרית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
