לבד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/12/2007 | 21:53 | מאת: ויק

אני עייפה.חזקה.אני עייפה.השינה לא עוזרת.אוכל לא ממלא.אני עייפה.דוהה.כבדה.

20/12/2007 | 23:38 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום ויק, בניגוד לחוקי הפיזיקה, לפעמים גם האין והריק יכולים להיות כבדים מנשוא. לפעמים מותר (וצריך) לנוח, להניח, להיאסף, להרשות למישהו אחר להחזיק במקומך. התוכלי לנסות? ליאת

21/12/2007 | 08:28 | מאת: מהלכת על להב הסכין

אני מטפסת על העץ של ויק, מקוה שאין עליו שלט אין כניסה, נאחזת בזיזים שכל כך מתאימים למדרך רגלי. כבדה כמוך, ויק. מחפשת בין העלים את החוזק שלך, להתחמם לאורו. יודעת, עם חוקי הפיזיקה, ליאת, שהריק מלא בחומר, במזון, בהרבה ממנו עד אין סוף. מרגישה את הכובד, מחפשת להרגיש אותו עוד ועוד. כדי להרגיש צריך להרוס, לפגוע. אי אפשר להאסף ולנוח, אפשר רק לצנוח, ובדרך לזרוע הרס, לשבור ענפים. רציתי לומר לך ויק, תראי את לא לבד, גם אני על העץ, אבל אני יודעת שזה לא נכון. קראתי את המילה "חזקה" שכתבת. זה כן נכון. אולי צריך להיות חלשים לפעמים. אי אפשר לפצח את המעגל.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית