ליאת

היי ליאת, לא מוצאת מילים שיתנו לי להוציא מה שנמצא בפנים.שום דבר לא מובן לי.שום הרגשה.שום מחשבה.מבפנים מרגישה שאני נשברת ורוצה למות.נמאס לי לחיות .נמאס לי להיות עצובה ולהיות בדיכאון.רע לי.ואני לא מצליחה לשנות את זה..באמת שלא.אני שונאת את עצמי כי לא רואה שום דבר שאפשר לאהוב.אני רק רוצה ללכת מכאן רחוק.כמה שיותר ואם אפשר לא להיות בכלל. כל המאמצים האלה כל כך לחינם כי בסופו של דבר נופלת שוב באפיסת כוחות.כאילו שזה הגורל שלי שהכאב יהיה מנת חלקי. לא יודעת איך ממשיכים הכל כל כך כואב. חן

שלום חן, היום קיבלתי במייל ממישהו מצגת "שמאלצית" מהסוג שמגיע אלינו לא פעם, אבל משהו שם בכל זאת דיבר אלי. נאמר שם כי "האושר הוא דבר שאני בוחר בו מראש. כל דבר תלוי בדרך בה אני בוחר לראות אותו. אני יכול להעביר את יומי במחשבה על הקשיים...או פשוט לקום ולהודות על הטוב שיש לי". שמחתי לצטט עבורך, והלוואי שתצליחי למצוא קצת נחמה גם במילים טובות הנשלחות, ככה סתם, לחלל העצום של הרשת. מקווה שתוכלי לחוש הקלה בקרוב ליאת

אני כבר לא בטוחה שניתן "לצאת מזה" כי אני כל כך עמוק בתוך זה.. כבר לא מאמינה שאצליח להתעודד ולשמוח בדברים הטובים סביבי(ויש..) ובטח שלא מאמינה בעצמי.. מרגישה רע רע רע והכל כואב. הכל מקבל טעם אבוד..קשה להסביר את זה . תודה על רצון לעודד,זה תמיד עוזר קצת. חן