פחד

שלום, אני בן 17 וחצי.. לפני כחצי שנה קיבלתי רשיון נהיגה לאחר תקופה של 3 חודשי מלווה ביקשתי מהורי לקחת את הרכב ולנהוג לבד.. הם סירבו בטענה שאין לי מספיק נסיון ושהם מפחדים בהתחלה הסכמתי איתם אבל אני לא מבין איך יהיה לי נסיון אם הם לא נותנים לי רכב ומפחדים כל הזמן והם גם לא רוצים לנהוג איתי בתור מלוים ולראות איך אני נוהג.. מה אפשר להגיד להם ע"מ שלא יפחדו?!.. נסעתי כבר ללא מלווה ברכב של חבר הלכתי גם למורה הנהיגה שלי שאמר שאני נוהג זהיר ובטוח ויש לי לפי דעתי הנסיון הדרוש ע"מ להתחיל לסוע לבד אמנם לא למרחקים רחוקים בהתחלה אבל... תודה מראש

שלום רב, ילד שהוא גם 'נהג חדש' יכול להפוך לאתגר לא פשוט עבור הורים בכלל, ועבור הורים דאגניים בפרט. זהו אכן פרדוכס: אתה חסר ניסיון, ומצד שני אין לך כל דרך לרכוש אותו אלא אם תתחיל להשתפשף על הכביש. אני מציעה להגיע עם ההורים להסדרים שיהיו נוחים גם להם (ושיהיה קשה לסרב להם), כמו למשל: - אתה זה שנוסע למלא דלק או לרחוץ את האוטו בתחנה הקרובה. - אתה תהיה זה שיקפוץ ל'סופר' או לירקן בדיוק כשחסרה לאמא פטרוזילה למרק. - אתה זה שתקח את הכלב לוטרינר/את העוזרת לתחנת האוטובוס/ את אחותך לחוג, וכיוב'. - אתה זה שיקפוץ להביא דואר רשום מסניף הדואר/ כביסה מהניקוי-יבש... הורים - גם הדאגניים - הם בעלי נטייה לעצלנות, והם ישמחו מאד לגלות שיש להם שותף מועיל למטלות המעצבנות של החיים. אחרי שהם ינצלו את שרותיך הטובים, יהיה להם קשה לסרב לנסיעות הכייף שלך. בינתיים, נסה לא למתוח את החבל, ולהסתפק בנסיעות בשעות היום. לאט לאט גם הם יסתגלו לרעיון שאפשר לסמוך עליך. ודיר באלאק - על כביש רטוב נוסעים הכי לאט שאפשר, כן? :-)) ליאת

תודה רבה...! ניסיתי את הדברים שאמרת מזמן... הבעיה היא שיש לי 2 אחיות גדולות ממני עם רשיון שנמצאות בבית.. ואת כל "המטלות" הללו הם עושות... אני חושב שהם מפחדים בגלל שאני בן.. והם חושבים שבנים עושים שטויות על הכביש למרות שאחיות שלי 'דפקו' לא מעט פעמים את הרכבים.. מה עוד ניתן לעשות?!.. כדי שלא יפחדו.. אני חושב שזאת הסיבה העיקרית..