שונאת את אבא נגעלת ממנווו

ראשית אציין שאני נהנת מאוד מהפורום ותודה מראש על ההקשבה אני בת 24 בתקופה ממש לא משהו..נפרדתי מחבר שאני עדיין אוהבת בגלל בעיות כאלו ואחרות אני מתוסכלת מאוכזבת מרגישה תחושת פספוס וכואבת על כל הסיטואציה שנוצרה ביני לבינו ומתגעגעת בטירוף שנית אני חייה בבית עם אבא אמא ואח שגדול ממנ בשנתיים ואני פשוט שונאת את אבא שלי ברמות שאי אפשר לתאר אני נגעלת ממנו פשוט סולדת ממנו ואין לי כרגע עבודה ואני מרגישה תסכול ושזרקתי כסף לפח על הלימודים שלי אני לומדת נטורופתיה ויצאתי מאוכזבת מהמקצועיות וכאילו השנה אני מסיימת ומרגישה שאני לא יוצאת משם עם כלים לדרך חדשה ומרגישה שאני באותו מצב מאשר לא הייתי לומדת כלל רק עם עוד 80 אלף ש"ח בכיס אני מרגישה שאין לי ממש כוחות להרים את עצמי לצאת לעולם שוב ללא כלום כמו ילדה בת 18 שלא עשתה עדיין כלום עם החיים ואין לי עזרה מההורים בקיצור אני בקושי חייה וזה גומר אותי.....

שלום אביב, נשמע שאת מתוסכלת עכשיו סביב די הרבה נושאים: הפרידה מהחבר, הקשר עם אבא והעתיד המקצועי שלך. לא קל להתמודד עם כל-כך הרבה נושאים בבת אחת. אני מבינה (מהכותרת) שתחושת הגועל שאת מרגישה כלפי אבא מטרידה אותך במיוחד, ורוצה להציע לך לחשוב על כך כעדות לקונפליקט קשה ומורכב בקשר איתו. יכול להיות שהגועל הוא רק ביטוי אחד לחוויה עמוקה של כאב ותסכול שאת מרגישה למולו. כדאי לשקול להיעזר במישהו שיקשיב ויעזור לך לחשוב על הדברים, להבין את האופן בו את מתנהלת ובהדרגה לשנות דברים מסוימים. מה דעתך ליצור קשר עם פסיכולוג/ית קליני/ת? בהצלחה, אורנה

הי בובה! טוב יש לי כל כך הרבה מה לכתוב לך אני יודעת שלא ביקשת אבל אני חייבת !: דבר ראשון אני בת 26 והייתי בדיוק במצב שלך לפני חודשיים ותנחשי מה? אני שוב במצב הזה עכשיו! אז איך לעזאזל זה אמור להרגיע אותך? כי בין שתי התקופות היו להן שנתיים וחצי מלאות באהבה חדשה ויפה (רק להסתכל על המילה "אהבה" כבר עושה טוב לא?) ובמליאנת'לפים רגעי אושר וצחוק והנאה.. מצאתי תחום לימודים אחר שאהבתי והתאים לי יותר והנה שוב הגיע החורף שמתסכל אותי כל כך!. מה אנחנו לומדים מזה? שאנחנו, כמו התקופות בחיים וכמו העונות, עוברים כל הזמן שינויים, ומה שיפה זה שהיום אתה מרגיש על הפנים ומחר תרגיש מעולה!! ואתה יודעת מה? מחרותיים שוב תרגיש על הפנים אבל תזכור שיש גם מעולה וזה ממש יעזור לך להתמודד עם העל הפנים. אני מבינה שאבא שלך מעפן, או שאת רואה אותו כמעפן אבל זה אותו דבר לצורך העניין, אז מה? מת העולם? את יודעת לכמה אנשים יש אבא מעפן?? ל-99% מהאוכלוסיה, וגם האחוז הבודד שיש לו אבא אחלה ומעולה זה רק בנים ואת יודעת למה? כי זה מוזר לחיות עם בן המין השני כששניכם בוגרים כבר, עזבי אותך, זה לא מנחם שלכולם יש אבא מעפן שבטח מעיר הערות מעפנות, אבל זה בסדר, זה יעבור כשתעברי דירה עוד שנה, שנתיים ארבע עשרים מי יודע? ואז תראי אותו בסופי שבוע ותתרגלי ותורידי ציפיות ואז הוא יתעלה עליהן וכשתביאי לו נכד בעזרת השם הכל יהיה פיצוצי, כי רב האבאים שהם מעפנים הם סבים מעולים!!! מה עם הלימודים? יאללללה !! אז הלכו 80 אל ש"ח פאקינג שיט! אין מה לעשות ! את יודעת מי המציא את המשפט "לא בוכים על חלב שנשפך"?- מי שבכה ובכה והבין כמה שזה מייאש ולא מביא לשום מקום, ולא בעניין שלי - בא לך אז תבכי זה אפילו נחמד ככה להתחפר בעצב לפעמים אבל לא אם זה מביא אותך לבעסות ולא על חשבון להתבאס על דברים אחרים! (הופה! יש חיוך?) וגם רציתי להגיד לך - שלא חשוב מה אומרים, את לא בת 18. עברת אלפי חוויות מאז שעיצבו אותך ושינו אותך ונהיית מי שאת היום! ברור שעכשיו הכל בעסה, אבל השאלה היא אם את מוותרת על רגעי האושר היפים החקוקים במוחך החמוד, אשר נצרבו במשך 6 השנים האלו? אני בטוחה שלא! הוא עשה דברים מעצבנים ונפרדתם, אבל הוא היה חמוד, הוא ליטף, היה לך נעים איתו - אז גם אם הוא לא האדם המתאים אל נא תתאכזבי ממה שקרה ואיך שנגמר ותדעי - ישנם עוד הרבה דגים, תמנונים, אלמוגים ומה שלא תרצי כי הים שלנו הוא ברוך השם גדול ורחב ומגוון. בקיצור, מה שאני מנסה להגיד לך על ידי התפרקות לדומאות הוא שהכל יהיה בסדר. אני מבטיחה לך הכל הכל יהיה בסדר, ואז שוב לא בסדר, ואז שוב בסדר. קבלי נא את עולמנו ההפכפך כפי שהוא, ותקלי על עצמך להנות באושר ממנו וגם להיות עצובה, כי זה מותר ואפילו חיוני. שולחת לך המון המון חיבוקים אני יודעת, זאת לא תקופה קלה, אבל את תהיי מאה אחוז. (מבלי שום קשר שפסיכולוגית זה תמיד עוזר :)