בעיית השעמום חוסר התמדה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/12/2007 | 22:49 | מאת: שי

שלום יש לי בעייה של שנים...(אני בן 35) אני משתעמם מהר ועקב כך (אני חושב) אני לא מתמיד. רציתי לדעת האם ישנה תאוריה בנושא שיכולה לעזור לי להבין מדוע אני מגיע למצב הזה ובעצם לא מוצא את מקומי בעולם. העניין המקצועי הכי מטריד אותי. אפשר לפתור את זה??? תודה מראש.

17/12/2007 | 01:16 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שי, שיעמום, כנימוק לחוסר התמדה, יכול לשקף מנגנון באמצעותו אתה מגן על עצמך מתחושת כישלון או מפגיעה בדימוי העצמי. כשאתה עוזב מקום עבודה בגלל שיעמום, זה כאילו אמרת "הנה אני עוזב בעצמי, לפני שתגידו לי שאני לא מספיק טוב, או לפני שתגלו שאיכות עבודתי ירודה, או לפני שתגלו שאני משעמם..." וכך הלאה. כאילו אמרת "הבעיה היא בכם ולא בי". אני מאמינה שעניין וסיפוק במקום העבודה הם במידה רבה באחריותנו, ונגזרים מן המשמעות שאנו מעניקים להם. כמובן שקיימת אפשרות נוספת, שאתה בוחר מקומות עבודה שאינם מאתגרים אותך, וגם במקרה זה עולה ניחוח של מנגנון הגנה מפני כישלון אפשרי. נדמה לי שאפשר לפתור את זה בהגברת המודעות לאפשרויות הללו, רצוי במסגרת טיפול פסיכולוגי שיתמקד בתפיסות העצמיות שלך ובשאלות של דימוי עצמי. בברכה ליאת

17/12/2007 | 21:03 | מאת: שי

ראשית תודה על תגובתך. אבל אף פעם לא הרגשתי את החשש הזה שיפטרו אותי בגלל שאני לא טוב. להיפך אני חיית עבודה, אף פעם לא פטרו אותי וזה לא החשש שלי. הבעיה שלי שזה מתבטא גם בלימודים, גם בקשר עם אנשים ואני לא מבין למה? אני יודע שהבעיה היא בי אבל לא מבין מהיכן היא נובעת...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית