ילד טרוד

הבן שלי בן 10, היום מצאתי בתיק שלו מכתב או יותר נכון שיר שבו הוא כתב על אחת המורות שלו, שיר שנאה מלא קללות ומילים שלא משמיעים אצלנו בבית.... ממש ברמה של ילד רחוב! כששאלתי אותו, הילד מבין שהוא טעה ומאוד הצטער, וששאלתי אותו מה המורה עשתה לו הוא אמר שהיא רק עצבנה אותו... יש לי 2 שאלות: איך אפשר לעזור לו להיפרד מהכעס הרב הזה שיש לו - בדרכים אחרות כמובן? איך אני יכולה לנקות לו את הפה/הראש מהמילים האלה ואם בכלל אפשר לעשות זאת? יש גם עוד משהו, הילד מצטיין בלימודים וכמעט בכל מה שהוא עושה, הוא מאוד רגיש ונבון אבל נוטה לשקר על מנת לצאת ממצבים כגון הנ"ל... איך גורמים לילד להפסיק לשקר?

שלום אמא של א.ד "שיר שנאה מלא קללות" יכול להיות דרך נפלאה לפרוק משא של זעם כלפי מי שאכזב או תסכל. אחרי הכל, הוא לא בחר להרביץ או לפזר נעצים על הכסא שלה, אלא כתב שיר שמבטא את מה שהוא הרגיש כלפי המורה שעצבנה. אני מוכנה להסתכן ולומר שגם המשוררת המנוחה יונה וולך השתמשה במילים שלא משמיעים אצלכם בבית, ובכל זאת היא קיבלה מקום מכובד בתרבות הישראלית. מה שאני מנסה לומר הוא, שכל עוד הביטויים הבוטים נכתבו "למגירה", אין לנו זכות לאסור זאת, ללא קשר לטעם הספרותי שלנו. אשר לשאלתך השניה, אוכל לומר מניסיוני, שכאשר אנחנו מתרגשים מאד ממילים "גסות" שמביאים הילדים הביתה, זה נוסך בהן (במילים) קסם מיוחד, וטוען אותן במשמעות מיוחדת. במקרה זה התעלמות עדיפה. תוכלי לומר לו שאת לא אוהבת את המילים האלה, ואת מבקשת לא לדבר כך בבית, אך לא יותר מזה. כשהוא יראה שהמילים איבדו מכוחן העוצמתי (לזעזע אותך) הן יאבדו את קסמן גם אצלו. ובעניין השקרים. ילדים משקרים כאשר הם לומדים שאם יאמרו אמת הם יסתבכו בצרות. אחרי הכל, כולנו משקרים לפעמים כדי להתחמק ממצבים לא נוחים, אז למה שנדרוש מילדינו להיות צדיקים גדולים מאיתנו? ככלל, בבית עם תקשורת טובה ופתיחות, ילדים מרגישים פחות צורך להסתיר ולשקר. הם יודעים שגם אם יאמרו אמת לא נעימה, לא יפסיקו לאהוב אותם ולא יענישו אותם בחומרה רבה מדי. בקיצור, חום אהבה וקבלה של הילד שלנו, יחד עם הצבת גבולות נאותה וערוצי תקשורת פתוחים. אגב, אצלי התעוררה חיבה מיידית כלפי הילד שלך (אם זה משנה משהו...:-)) בברכה ליאת

תודה רבה על התשובה, אבל אני עדיין מודאגת, אני לא חושבת שהוא כתב את השיר על מנת לזעזע אותנו, הוא הסתיר אותו ואפשר לומר שמצאנו אותו בטעות.... הוא טוען שהוא רצה להשמיד אותו אחרי שהוא כתב אותו אבל הוא לא מצא את הנייר שעליו הוא רשם... האם את בעצם אומרת שצריך לעודד אותו לכתוב שירים על מנת להוציא כעסים, האם את לא חושבת שהוא צריך להיעזר במישהו מקצועי על מנת לברר מה מטריד אותו? אולי יש פה משהו נוסף שאנחנו לא מצליחים להוציא ממנו?

שוב שלום, גם אני לא חושבת שהוא כתב את השיר כדי לזעזע אתכם. להרגשתי הוא כתב את השיר כדרך לפרוק את זעמו ותסכולו כלפי המורה, וכאמור, בעיני זו דרך לגיטימית ונהדרת בהיותה משיגה את ההקלה מבלי לפגוע פיזית באיש. הבעיה התחילה כשמצאת את השיר והגבת בזעזוע. במקומך הייתי מניחה לעניין השיר והביטויים שבו. לא הבנתי האם את חווה אותו כמוטרד בכלל, או רק בעקבות האירוע עם המורה. אם הוא מתפקד היטב בזירות המרכזיות של חייו (לימודים, חברים, בית) אין סיבה להיכנס לדאגות מיותרות. אם, לעומת זאת, את מרגישה שבבית יש עימותים רבים והוא משקר לכם הרבה, אפשר להתייעץ עם פסיכולוג ילדים ולקבל הדרכה כיצד לשפר את דפוסי התקשורת ביניכם. בברכה ליאת