לא איבדתי אותה!!!

שלום ליאת. שמעתי בהמלצה שלך (אמרתי לי אז שלא מסיימים קשר חשוב בשיחת טלפון), אז הלכתי ודיברתי איתה על מה שהרגשתי ומה היה ולמה כעסתי , וזה היה באמת טוב. כיאלו שגרמתי לה להתעורר, עזרתי לה בכעס שלי להבין דברים חבויים, והפגישה שאחרי הייתה ממש טובה, אפילו אני הצלחתי להיפתח ולדבר! תודה. יש לי עוד שאלה היום: הרבה דברים "כואבים" או "מפחידים" בחיי אני פשוט מתעלמת מהם כאילו שהם לא נמצאים, או כאילו שזו לא אני, ולא מתמודדת איתם. למשל, פחד שלי ממחלות, מחדירה טיפולית לגופי... (אני חייבת לעשות בדיקה ואני פשוט מתעלמת מהבעיה, מהפחד שלי שימצאו אצלי משהו), פחד שלי מקשר זוגי, אז אני פשוט מחביאה את הרגשות שלי, מתעלמת מהם, כי אני לא יודעת איך להתמודד עם קשר זוגי (שיהיה לא פוגע כי עברתי התעללות בילדות), פוחדת מקרבה של אנשים, אז עובדת מהבית, יוצאת מעט מאוד, ומי שמתקרב יותר מדי, מנסה כל השיטות שישנא אותי או שיתרחק ממני וישמור על גבולות. מה ניתן לעשות עם זה? אני לא חשפתי את זה עדיין בטיפול!! (כי זה עוד פחד, הפחד שלי שתבקש ממני שינויים, כן להתמודד!!!) תודה לך (מקווה שגם הפעם הייעוץ יוביל למשהו טוב).

שלום ש. מערך הקשיים שאת מתארת רחב למדי, ונוגע כמעט לכל תחומי החיים שלך. העצה החשובה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה בהקשר זה (והלוואי שהיא תוביל, באמת, למשהו טוב), זה להתחיל לקחת אחריות ל?שינוי, וזה בדיוק מה שאת פוחדת שיתבקש ממך בטיפול. את שואלת "מה ניתן לעשות עם זה", ונדמה לי שאת כבר עושה: את נמצאת בטיפול. בטיפול, יש להניח, תוכלי בהדרגה לפגוש את הפחדים והרגשות שסילקת מתודעתך, תוכלי לחוות בהדרגה יותר ויותר אינטימיות עם המטפלת שלך, ולהיווכח שלמרות הפרובוקציות שאת מעוררת - לא שונאים אותך. כשכל אלה יקרו (נכון, זה לא קורה מיד), תוכלי לגייס את השינוי גם לטובת החיים שמחוץ לחדר הטיפול. כל טוב ליאת