החלטה קשה!!!

אני תקועה באמצע החיים. עברתי התעללות בילדות, וכנראה (או בטח) אני לא מצליחה להיות בזוגיות בגלל זה. אני נורא רוצה משפחה, ילדים, אהבה, רעש, וקצב בחיים שלי, אבל אני נורא מפחדת להיות בקשר. מה שנשאר לי , שתי אופציות, או שאני מוותרת על החלום הזה ונשארת בודדה או שאני עושה את זה בלי לחשוב , וחווה מחדש את כל הכאב, הפחד, חוסר השליטה, הגועל, אבל כך לפחות תהיה לי משפחה. מה היא האופציה הנכונה בעיניך? כי טיפול לא מוביל לשום מקום בינתיים, הכל רק דיבורים ואני בגיל שכבר אין מקום לדיבורים צריך לפעול.

שלום רב, את מציבה שתי אפשרויות רעות, ומבקשת ממני לעזור לך לבחור. בכל גיל ותחת כל תנאי לא נכון בעיני לקבל החלטות גורליות "בלי לחשוב". אחרי הכל, אם רע לך כבר עכשיו, מדוע לסבך את עצמך ברע נוסף? עם כל הכאב, הפחד, חוסר השליטה והגועל, תוכלי להתעסק בטיפול (בטיפול באמת הכל דיבורים, אבל זה לא תמיד רע כל כך), זאת - כדי שתוכלי להפנות משאבים פנויים ליצירת קשר אינטימי ומיטיב. רוצה להאמין שהטיפול בכל זאת יוביל אותך למקום טוב, ולקוות שלא תגזרי על עצמך אומללות בצעד נחפז. בברכה ליאת