מה לעשות?

הוריי בסביבות גילאי ה-50 ו-60 לחייהם. חיי הנישואים שלהם מאז ומתמיד היו לא שלמים, ואמי תמיד סובלת מאופיו הסגפן והקשה של אבי. אין להם חיי אישות כבר כמה שנים טובות, והתקשורת לקויה. אך אמי פיתחה בו תלות כלכלית, היא אינה עובדת, ויהיה לה קשה להתגרש בלי לקבל ממנו תמיכה כלכלית כלשהיא (לשכור לעצמה דירה). כרגע יש להם בעיות רציניות עם הדירה שלהם, מאחר והם סובלים משכנים מעליהם. אמי לא מגיעה להסכמה עם אבי בעניין הדירה (למכור או להשכיר), ובנתיים סובלת מאוד ובוכה לי. אני מאוד כואבת את כאבם, ואיני יודעת מה לעשות כדי שהמצב שלה לא יתדרדר. (היא מאיימת בהתאבדות לעיתים קרובות). הצעתי לה לבוא לגור איתי, אך היא מתמהמהת עם ההחלטה (יש לי דירה). מה את מציעה לי לעשות? קשה לי לראות אותה ככה.

שלום "אובדת" מאחר ובימינו אנשים בגיל 50-60 נמצאים עדין בשיא חייהם, איני רואה סיבה מדוע עליך לקחת על עצמך את ענייניהם הזוגיים או הכספיים. מערכת היחסים בין ההורים היא עניינם, וכל ניסיון שלך להיגרר לשם הוא מיותר. תוכלי לומר לאמך שאינך יכולה להתערב בעניינים אלה, ולהמליץ לה לפנות לעזרה לגורמים מקצועיים כמו יועץ זוגי, מגשר או עו"ד. בעניין האיומים באובדנות, יש לפנות לאלתר לגורם מתחום בריאות הנפש, ולהסיר ממך את האחריות לחייה. גם כאן תוכלי לומר לה שזה מעל לכוחך, ועליה לקבל עזרה מבחוץ. הצורך שלך לסייע והקושי לראותה כך ברורים לי מאד, ועם זאת, מצבים בהם ילדים (גם ילדים גדולים) לוקחים אחריות על רווחתם הנפשית של הוריהם (שאינם סיעודיים!) עלולים להיות בעייתיים מאד ואפילו הרסניים עבור הילדים. נסי לא ליפול לבורות הללו. בהצלחה ליאת