ללילך

פעם כשלימדתי אמנות, למדתי משהו ממורה דגולה שהעבירה השתלמות, וניסיתי את זה לא פעם עם ילדים: לקחת גיר שמן ("פנדה") בשתי הידיים, לעצום עיניים, ולהתחיל לצייר איך שבא. קוים נקודות משיכות עיגולים. קראנו לזה חימום. והילדים, חלקם, היו מתחממים שיעור שלם, בהנאה גדולה. סופסופ מישהו אמר להם, ונתן לגיטמציה לשרבט (לא - חס וחלילה - לקשקש) מה שבא. יותר מזה: הייתי עוברת ליד מכונת הצילום, לוקחת ערמת דפי A4 (כן ה"רגילים" ה"קטנים"), שמה ערמה על כסא אחד ואמרת לילדים שמי שמסיים ורוצה שם את הציור הגמור על כסא שני, ולוקח עוד דף. בסוף השיעור היתה מתרוממת לה ערימת ציורים על הכסא הריק. ואני הייתי לוקחת אותם ונפרדת מהם על יד הפח הראשון שנקרה בדרכי. זה לא אכזרי כמו שזה נשמע. הילדים - וגם אנחנו - היו זקוקים לתהליך, ולא לתוצר. היו זקוקים ל"תעיז". בקיצור, יקירה, אני מנסה לומר לך, תנסי. קחי ערמה, שני גירים, עצמי עיניים, (סגרי את הדלת שאף אחד לא יראה), ותעיזי. עם עצמך, לא אצלה. ואחר כך אולי גם אצלה? ותמיד, אם את מחפשת דימויים קונקרטיים, אפשר לקחת את ה"חימום", לצמצם עיניים, להפוך ולסובב, ולחפש מה יצא. בטוח שאם תחפשי טוב תמצאי את הברושים.

תודה... כתבת נורא יפה יכולתי ממש לדמיין את ערמת הדפים הצבעונית הולכת ומתרוממת לה :-) זה כיף! עם עצמי אני דווקא מציירת... גם שרבוטים וגם לא שרבוטים בכלל ויש גם ימים שאני מציירת לעצמי בצרורות..כמו הילדים- מחסלת ערמה.. יש משהו בתנועה של היד שמרגיע..יותר חשוב ממה שיוצא בסוף. רק לידה עוד קשה לי. לפני המון חודשים, כשעוד הייתי מנסה איתה, זה היה מלווה בכעס ומרמור..אני חושבת שעוד לא הייתי באמת קרובה, או נכונה להתמסר קצת לקירבה שלה. מאבק הכוחות התבטא רק שם- בציור. עכשיו זה אחרת. היא קרובה אליי יותר מאי פעם, והמחשבה עליה (לאורך כל היום) מעלה בי חיוך. כאילו אני מחבקת אותה מבפנים.. זה מוזר. מוזר-נחמד-נעים. (היא חמודה, הגברת שלי :-) אולי לכן חבל לי שלא הצלחתי גם בציור לשחרר קצת, ולא רק במילים. אני מניחה שזה יגיע.. לא בטוחה אם אעביר כל כך בקלות את היכולת לפעול ולא רק לדמיין שפעלתי, מהציור לחיים, אבל מה אכפת לי לנסות :-) מקווה שאת לא בחוץ עכשיו..- מבול! (מנחשת שזכית בכמה ימי חופש..) תודה שכתבת, Take care לילך.

לילך משמח לשמוע שאת מציירת ומשרבטת עם עצמך. וגם משמח לשמוע אותך נינוחה. אני לא נרטבת - אל דאגה. בקיבוצית קוראים לחופש הזה "ביטול גשם" הרבה אור לך