ליאת יקרה,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מה שלומך....?.. אני ...במצב לא מוגדר ... חשבתי שאם אני לא אכתוב..כל השבוע הזה ..אפילו כאן .. אם אתנתק ..ריגשית אז הכאב הזה יירגע .. ואז ..אני בעצם אצליח להיות במקום אחר .. ט. ע. י. ת. י .. ביום שני , פגשתי את הבחור שפגע בי ברחוב באופן אקראי .. רק מזכירה שלא הכרתי אותו מעולם לפני האונס.. כבר בעבר ..בשנה וחצי היו לנו התקלויות ..מקריות .. כן הוא מזהה אותי ..לא מספיק הוא עוד מחייך כל פעם מחדש .. כל פעם זה מכניס אותי לאקסטזה עם עצמי ..מפגש כזה איתו .. הפעם הוא אמר לי .."נשארת שרמוטה יפה ..אבל השמנת .. מצטערת ..אבל זה מה שנאמר על ידו ... ואני במקום להגיב ממשיכה לקפוא ..לא מוציאה מילה מהפה .. כל פעם מחדש לא מאמינה . .שהוא תופס מעצמו עוד אחרי האונס האכזרי שהוא עשה לי .. לראות אותו ..ולרצות להרוג אותו בתוכי .. אוףףף איזה ימים קשים מאז ... התחלתי טיפול אצל פסיכאטר ..לפני שבוע ..היית מאמינה ..שכן ..אני הסכמתי אחרי הפסיכאטר החולה בצבא?... ונחשי מה כנראה זו אולי חוויה מתקנת ..היתכן?... פסיכאטר מדהים ?! יש דבר כזה ?! .. שמלווה אותי כל היום ..בסמסים ..בודק מה שלומי ...לא נותן לי תחושה של לבד בכלל ..מוזר הרי בקשר הטיפולי מול הפסיכולוג מאוד נמנעים מקשר מחוץ לחדר ווהנה הוא ..ככ שונה ..והוא מסביר את זה שהוא מרגיש את הכאב שלי והוא יודע כמה תמיכה אני צריכה כרגע , וזה ככ נכון .. ואין לו בעייה שאכתוב לו , אתקשר בין הפגישות .. הוא יודע שזה חריג ..אבל הוא חושב שזה נחוץ בתמיכה הנפשית שלי והוא מוכן לעשות את זה בשבילי מוזר לא?... או שזו רק אני לא מאמינה שיש אנשים טובים ?... הוא אמר לי "אני יודע שאחרים יחשבו שזה אולי מפתח תלות אבל אני חושב שברגע שתוכלי להסתדר את לא תזדקקי לי ..וכרגע אני איתך ובשבילך" ..מה דעתך ?... אחרי קבן שאמר לי ש.."הסיפור שלי מרגש אותו ואחת כוסית כמוני יכולה רק להנות ועוד ..."..אז אני עוד בהלם שיש פסיכאטרים טובים שמנסים להרתם ...ולעזור .. הפחד שהוא יפגע בי אבל אני מנסה להתעלות ולהלחם בפחד .. רציתי לשאול אותך , זה לא מהווה בעייה רגשית להיות מטופלת אצל 2 מטפלים פסיכאטר ופסיכולוג ..לגעת בכאב פעמיים ולפתוח אותו ?... את יודעת ..היום, אני זרוקה במיטה, לא מצליחה להתעלות על עצמי .. מרגישה כאב ככ עז בגוף .. המפגש עם הפוגע זעזע אותי ... ואני אנסה לתאר איכשהו אולי אפילו לעצמי מה אני מרגישה .. מרגיש לי כאילו יש בתוכי ילדה קטנה שבוכה .. ואני מנסה לחשוב איך מתחילים להחיות ילדה ..צל?.. איך מסבירים לה בעצם שהכאב ככ עצום וקשה לרפא אותו ?.. ליאת , איך מצליחים להחיות דבר שהוא בעצם כבר איננו שם בתוכי ?.. אבל משהו שם זועק ..מבקש לקבל קול , משהו שם בתוכי נחנק , מבקש להעזב .. משהו שם בתוכי מוחץ את ליבי ומבקש להתפרץ, משהו שם מפרפר ..מבקש ממני האסף מחדש .. וזו הילדה הקטנה !!!! צל..שחיה ומתה בתוכי שרוצה רק להנצל?... זה יהיה אפשרי בכלל...?.. אולי אני כבר משתגעת ?... אוףףףףףףףףף איתי .. ליאת, מחבקת אותך , ודמעות זולגות בעייני , אז אפסיק לכתוב ..כרגע צריכה מנוחה קצת .. סליחה אם היה קשה לקרוא אותי .. שלך , שרית
שלום שרית, אפשר לתאר עד כמה מטלטל ומזעזע יכול להיות המפגש עם התוקף שלך. כנראה שאין ברירה אלא להתמקד כרגע בהתחזקות שלך, בעזרת האנשים הטובים שסביבך. איני חושבת שמעורבות של שני אנשי טיפול היא בעייתית, בעיקר כשמדובר בפסיכולוג ופסיכיאטר, ששיתוף הפעולה ביניהם הוא חלק משגרת עבודתם. ברוב המקרים מדובר ב'כיסוי' של שני שטחים שונים, גם אם משיקים, לרווחתך המלאה. מקווה שבעזרת התרופות תוכלי לחוש את ההקלה המיוחלת, ולהתקדם בטיפול שלך עם פחות חרדה ועוררות. שולחת לך את כל הכוח שאפשר ליאת
תודה רבה ליאתי, תודה על הכוח והחיזוק שאת מצליחה להעביר אליי מעבר למסך.. שיהיה סופש רגוע ושלו.. אמן.
שרית יקרה, מוסיפה לכוחות של ליאת, עוד קצת כוחות משלי. לאט לאט יהיה לך טוב יותר. אל תוותרי. יעלה
מרגש לקרוא תגובה כזו.. תודה יקרה , שיהיה סופש רגוע.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
