ליאת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/11/2007 | 01:18 | מאת: חן

הי ליאת, מה שלומך? ראשית כיף שסוף כל סוף סופשבוע,ואת כאן וזה נחמד לי.. השבוע היה לי טיפול לא קל. את יודעת,הטיפולים מתישים אותי. אז חשבתי להפסיק לתקופה קצרה. היא חושבת שעכשיו במיוחד זה לא יהיה נכון, ושצריך להמשיך למרות שקשה. בזמן האחרון(ב3 פגישות האחרונות בערך) אני במלחמות איתה.מרגישה שאני בזירה... ולא בטיפול פסיכולוגי... היא כבר לא מבינה אותי כמו פעם. אני מניחה שנמאס לה ממני, ולא קשה להאשים אותה. דיברתי איתה על דברים שמפריעים לי ויש כמה.. עכשיו מצטערת שדיברתי איתה .התאכזבתי... היא כבר לא מבינה אותי כמו פעם. היא חושבת(כפי שנראה לי) שמשהו בי לא בסדר ושאני מחפשת להביא על עצמי את כל הצרות של החיים האלה.. טוב אולי אני מגזימה,כי אני כועסת עליה,יותר נכון מאוכזבת. אמרתי לה שאם אני מעצבנת אותה היא יכולה פשוט לומר לי או להעביר אותי למטפלת אחרת, והיא אמרה כמובן כמובן שלא. קשה לי להאמין לה. וקשה לי ככה -אני מרגישה שהתרחקתי ממנה. אין לי כוחות להתמודד גם עם המלחמות בטיפול כשיש לי כ"כ הרבה דברים אחרים לא קלים להתמודד איתם. אני זקוקה לה עכשיו הכי אמפתית,הכי תומכת ,כמו שהיא יודעת להיות..אבל היא לא.. טוב, לא סיפרתי לה עדיין מהם הדברים שכל כך כואבים לי ובועטים בי מבפנים(בתקופה האחרונה) עדיין לא...וגם לא בא לי לספר לה .מהיכרותי איתה אם היא תדע בוודאי תנסה לעזור יותר,ולהתקרב אליי יותר... אבל ימים יגידו. אוף. ולא נעים לי להתבכיין לפני שאתחיל לעצבן גם אותך,ליאת... לילה טוב וסופשבוע טוב ,נעים וחמים. וכמובן תודה. חן

29/11/2007 | 13:08 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום חן, יש משהו קטן בדברים שלך, קטן - אבל מורגש ונוכח מאד, המכיר בקיומם של כשלים אמפתיים, או כשלים בהחזקה הטיפולית, ועם זאת מוכן גם לקבל אותם, לשמור על הקשר המיטיב למרות קיומם, ומבין שבעצם ככה זה תמיד: אנשים אינם מושלמים, ואין בכך כדי לגרוע מהאיכויות האחרות הקיימות בהם. (כשאני אומרת "אנשים", אני מתכוונת כמובן גם אל הזולת, וגם אל עצמנו). נעים לי לשמוע שגם כשאת חווה את המטפלת שלך לא אמפתית עד הסוף, או לא מדוייקת כמו שהיית רוצה, יש בך גם חלק שזוכר את הטוב שהיא *כן* יודעת להעניק לך, חלק שמוכן להמשיך ולבחון את הקשר גם בעתיד. בעיני, גם אם קשה נורא כרגע, יש סיבה אמיתית לחגוג את ההישגים הללו, או לפחות להצביע עליהם בסיפוק. סוף שבוע חמים ונעים לכולנו ליאת

29/11/2007 | 18:12 | מאת: חן

ליאת, ואוווו,תודה .את יודעת חיכיתי למילים שלך וכמה אני שמחה לשמוע שאת שמת לב בשינוי. שינוי שאני לא ראיתי.. "גם כשאת חווה את המטפלת שלך לא אמפתית עד הסוף,או לא מדוייקת כמו שהיית רוצה,יש בך גם חלק שזוכר את הטוב שהיא *כן* יודעת להעניק לך,חלק שמוכן להמשיך ולבחון את הקשר גם בעתיד". (ציטוט שלך) נכון, גם שאני בתוך טיפול לא תמיד אפשר להכיל את הרגשות הקשים שלי,את הכאב שלי, ואולי לא קל לעמוד מולו(לפעמים אני דואגת לה,באמת) ואני יכולה להבין את זה, כמו שאני יכולה להבין שהיא איתי(ולא רק היא גם אנשים אחרים ובמלוא אהבתם) בכל הרגעים,ושכן אכפת לה. וליאת,יש לה סבלנות מברזל, בשעותיי הקשות כשהכאב עצום,אני לפעמים כועסת עליה שלא בצדק ,ולמרות זאת היא מחזיקה אותי חזק חזק, תומכת ומעודדת .. היא מקסימה. את יודעת אני חולה (שפעת...) ועם המילים שלך אני מרגישה טוב יותר. וכן זו תקווה עבורי שהשינוי אפשרי.(לפחות במובן הזה,אבל זה גם משהו). תודה. ושתהיה משמרת קלה,סופשבוע קל ושקט,ושהשמש תזרח בחוץ,ובפנים -בנשמה אמן . חן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית