עצוב כבד.שורף מוות.והגשם מבשר רע.איך אצליח

הרבה ימים.אין לי שום צינור ניקוז.וזה סוגר עליי.היום אפילו בכל פעם שבתי קראה לי ובכתה כשהיה לה קשה להיפרד לפני השינה,וחיבקתי ואהבתי אותה,נשרפתי מבפנים.וחיכיתי שתישן שאוכל להתקפל ולחבק את עצמי.והתפזרתי עד הקזת הדם המבורכת שעצוב אבל הפכה לחיבוק שלי.המרגיע.לא תוכלי להבין.....והרעמים הארורים מהדהדים בי כאילו אני חלולה.והרי אני חלולה