לקיחת דברים כמובן מאליו

שלום, אני אוריה, בת 18. לא בטוחה שהגעתי למקום הנכון אבל אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי בשאלה עליה אני מנסה לקבל תשובות . השאלה היא למה כשיש הרבה ממשהו אנשים מייחסים לו פחות הערכה (גם אם הוא כשלעצמו בעל ערך רב) בעוד שכשיש ממנו מעט יעריכו אותו יותר? למה רוב בני האדם ישימו לב ויעריכו את מה שיש להם רק לאחר שירגישו בחסרונו? לדוגמה: רובינו לו נעריך מים עד שיהיה מחסור חמור בהם. או בדוגמה נוספת לא נהיה מודעים לחשיבות האצבע הקטנה ביד עד שתפגע. תודה רבה, אוריה

אוריה שלום, ביומיום אנחנו נחשפים לאינסוף גירויים, אילו היינו שמים לב לכולם ונותנים להם משקל זהה לא היינו מצליחים לתפד, היינו מוצפים וקורסים. משום כך אנו עושים סדר עדיפויות, לא מודע ברובו, למה נשים לב ולמה לא. באופן טבעי נשים לב לדברים שחשובים לנו באותו רגע, למשל מה חסר לנו. לעומת זאת מה שכבר יש לנו והרבה ממנו לא מעניין אותנו באותו רגע כי אין צורך שנפנה קשב אליו כדי להשיגו. דרור