תיכנון מראש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני בת 33 ויש לי בעיה שאני אחוזת שליטה וכל דבר אני צריכה לתכנן מראש. זה כולל גם כלפיי הילדים ובכלל כל דבר. אני תמיד קונה הכל מראש. כמובן שמדובר בדברים שאני צריכה ולא סתם.למשל בגדים לילדים, בגדים לארועים וכו'. אני מכינה רשימת מתנות מראש כדי שישאלו אותי מה לקנות לילדים הכל רשום לי. אני מתכננת חודשים מראש מתי לעשות ארועים לילדים. ביום יום כל בוקר אני יושבת עם עצמי ומתכננת מה נעשה אחה"צ אחרי שאחזור מהעבודה עם הילדים. אז מה הבעיה? שאנייכולה לשבת חודשיים מראש ולהריץ בראש סרטים של מה יקרה אם הז לא יסתדר וכו'. אחותי כל הזמן יורדת עליי שאני פסיכית שאני כזו מקובעת שזה ממש טירוף. הבעיה שקשה לי להשתחרר מזה. ומצד שני לפעמים אני לא בטוחה שזה כזה גרוע כי ב99 אחוז אני מספיקה לעשות הכל, מה שאני יכולה להגיד על אחותי שכל הזמן מיללת שאין לה זמן (והיא עובדת פחות ממני) ושלא מספיקה כלום. אני מרגישה שאני מספיקה הרבה. מצד שני, הסרטים המקודמים בראש, והמחשבות והתכנונים כל הזמן מטריפים אותי. אז השאלה שלי, איך אני גורמת לעצמי לתכנן פחות ולזרום יותר?
רותם שלום, על מנת להפסיק לחשוב כל כך הרבה את צריכה לאפשר לעצמך להרפות קצת מהשליטה, להיות מוכנה לטעות להיתפס לא מוכנה. הבעיה היא שלמרות שזה מפריע לך לא ברור על כמה מהשליטה את מוכנה לוותר. אם זה באמת מפריע לך נסי לדמיין מה יקרה אם תטעי, תשכחי וכו', מדוע זה כה נורא עבורך. מה זה עבורך לא לנצל את הזמן במלואו לאן זה לוקח אותך. ניתן להפחית את המחשבות הללו, אבל יש לכך מחיר השאלה היא שוב, האם את מעוניינת בכך. דרור