ליאת

"החיים והמוות ביד הלשון",לגבי המוות עדיין יש לי ספק,החיים ותופעות הלואי שלהם-אכן כן בידי הלשון...ולכן אמנע מלשתף.אבל רוצה לשאול שאלה,אני חושבת שאת יודעת עד כמה אני רוצה ונלחמתי,על מנת ל"זכות" במהלך הזה שלו אני מצפה.(עדיין מצפה ומאוד)אבל,יש בי פתאום פחד לא מובן-קצת כמו פיק ברכיים,חשש מהלא נודע,זה נורמלי לפחד מזה? הריי מה ששלי ישאר שלי לטוב ולרע, אז מה בעצם אני פוחדת? שבת שלום טוב שחזרת,ועל אף שהפורום מושבת בשבת, הוא תוסס כל כך ביומיים שלפניו.

שלום ד. החשש מהלא נודע הוא אחד החששות הגדולים שלנו, ואחד הכוחות המעכבים שינוי. הניסיון מלמד שאנשים עם תעוזה, ספונטניים והרפתקנים זוכים בנתחים הגדולים ביותר של המזל הטוב. :-)) אצלנו, החששנים, צריך להתאמץ מעט יותר כדי להזמין את הטוב. החזיקי מעמד ליאת

כמה מעודד להתאמץ מעט יותר? יש בכלל יותר?