יום אחד..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/11/2007 | 18:33 | מאת: ש'

ליאת יקרה .. יום אחד אני עוד ..אשיל אותו מעליי.. ואשחרר את אחיזתו הלופתת אז..בטח צוארי החנוק עוד ינשום את אויר החירות הסוחפת ... כבלי האשמה והפחד שהשאירו אותי אז .. בין זרועותייו המאיימות .. יתפוררו למשמע קולי הזועק למקום בו לא אראה שוב את פנייו אני אצליח לנקות את פניי מעפר ואחבוש את גופי החבול ונפשי הפגועה תרחף למקום בו האושר מצוי !!!!!! ליאתי יקרה .. ככ יקרה .. תודה על המילים המחממות , על האכפתיות , ההבנה ..והרצון לעודד .. כנראה באמת יש לכם ה"מטפלים המיוחדים" .. כוחות מברזל וים סבלנות .. גרמת לי להגיע אתמול ..לפסיכולוג אסופה יותר .. אחרי שהרגשתי מפוזרת לחלוטין .. הצלחתי לדבר ..שם .. גם אם כאב לי בטירוףףף.. אפילו סיפרתי לו על הפורום כאן שתומך בי ..והוא העלה חיוך. .(למרות שהייתי בטוחה שהוא לא ייקבל את זה ככ ..) והתחושות האלה ..שהגעתי לשם ..למרות שככ לא רציתי .. נותנות עוד כח להמשיך.. רוצה לומר תודה שהפורום הזה מלווה אותי בדרכי הקשה .. הלוואי וכבר אהייה אחרי ..כל ההתמודדות הזו .. הלוואי ואהייה במקום רגוע יותר .. אבל המסע הזה ..כרגע ככ ארוך... ככ מעייף.. ככ...אוףף אין מילים להכיל את הכאב הזה אפילו .. מאחלת לך ולכולם .. שבת שלום , סופש רגוע .. מי ייתן ותמיד יהיה בך הכח לתת לאחר.. רק בתהליך הקשה הזה ..ובלבד הזה ..עם עצמי .. אני מרגישה עד כמה למילים יש כח לרפא .. עד כמה אפשר להרגיש מחובקת ..ורצויה גם מרחוק .. ת..ו..ד..ה!!!! לך אישית .. ולאורנה ודרור ... שלך, שרית

16/11/2007 | 21:02 | מאת: ליאת מנדלבאום

שרית, הדברים שלך מחממים את הלב. גם פסיכולוגים עם "כוחות מברזל" נהנים לדעת שהם עוזרים. המשיכי לעבוד. מגיע לך כל כך שיהיה טוב. שבת שלום ותודה על דבריך ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית