מקום לנחמה

רוצה לספר פה, ששלשום אבא של הדר נפטר. אני יודעת שבשנים האחרונות, הדר מצאה במקום הזה המון כוח ונחמה בהרבה מאוד רגעים. נדמה לי שבימים האלה, היא זקוקה להם יותר מתמיד. אז אחותי, חשוב לי לשלוח לך גם מכאן, חיבוק גדול ועוטף, בתקווה שיפיג ולו לרגע, את העצב הגדול. איתך תמיד, בכל שעה, בכל רגע, כל הזמן. כל כך אוהבת אותך יעלה

הדר יקרה, "יש כוכבים שאורם מגיע ארצה רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם, יש אנשים שזיו זכרם מאיר כאשר הם עצמם אינם יותר בתוכנו. אורות אלה, המבהיקים בחשכת הליל - הם הם שמראים לאדם את הדרך." (חנה סנש) שולחת לך את תנחומי הכנים, מחבקת אותך בכאבך, ומתפללת שתוכלי לו. מרגישה שיש עוד הרבה לומר, ויודעת שעוד נדבר. שלך ליאת תודה, יעלה, שהבאת לידיעתנו, ותודה שאת שם בשביל הדר.

הדר יקרה, אני זוכרת את הימים בהם היית כאן, מקווה שלפעמים את איתנו בשקט, ושולחת לך חמימות ורכות בימים אלה של עצב. שלא תדעי עוד צער כה נורא, אורנה

הדר יקרה, אני חושבת עלייך הרבה בימים האחרונים, על ההתמודדות הזו המאוד-מאוד לא פשוטה.. חושבת על כמה קשה תקופת ה"במהלך"..כמה היא מתישה ומכאיבה..ההמתנה הזאת לבלתי נמנע שרוצים ולא רוצים בכלל שכבר יגיע.. וההתבוננות המתמדת בפנים המוכרות והאהובות כל כך, שאיכשהו משתנות במהירות מכאיבה.. על הניסיון לאתר רמזים למה שאולי מתחולל בו בפנים..למה שעוד נכלא בו.. חשבתי על רגעים של "התרגלות" נוראית למצב הבדיוני הזה שנכפה, ולצידה הבהלה והקריסה כל כמה זמן, כשנוכחים שם באמת ומבינים מה יקרה. ועל הפרידה. חשבתי גם על רגעי הפרידה, והשחזור שלהם שוב ושוב בזיכרון, ועומס הרגשות שהיא מביאה איתה.. חשבתי על סבא שלי (עליו כבר כתבתי כאן פעם) וחשבתי כמה זה ודאי קשה כשזה אבא. אבא קרוב ויחיד ומיוחד, שחייו נשזרו בשלי ושלי בשלו. אבא. הדר יקרה, אני חושבת עלייך הרבה הרבה בימים האחרונים, ומקווה כל כך שיש מי שנושם איתך שם, בקצב שלך.. שאת מצליחה למצוא לך רגעים של שקט.. שקט מהסוג הטוב, שמאפשר לנוח קצת. שאת מצליחה לדבר את הבלבול, או לשתוק אותו עם מי שמבין.. 'מקום לנחמה', יעלה כתבה, וכל כך בחכמה.. מאחלת לך (ויודעת שיש כאלה איתך) שיימצאו הידיים הרכות והמחבקות, שיצליחו לחדור לאט, בעדינות וברוך, למקומות הקפוצים.. לשכבות הצפופות והנאחזות-חזק, אולי. שיצליחו להרחיב שם ולשחרר, שיעניקו מרווח לנשום בו. מקום לנחמה. לאט-לאט, הדר יקרה... לאט-לאט... חושבת עלייך הרבה ושולחת חיבוק ארוך ושקט, לילך.

יעלה, ליאת ולילך יקרות. ריגשתן אותי עם המילים המנחמות שלכן. הכל כל כך מוזר בימים האלה. כל מיני רגשות וכל מיני מחשבות משחקים בערבוביה. אבא איפשר לי תהליך פרידה ארוך. בניגוד לאמא, שמתה בחטף. יש בזה מן הנחמה. זה לא מבטל את הכאב והעצב העמוק. ויש נחמה באנשים שמקיפים ומחבקים ואוהבים. ובאמת באמת, שאני מצליחה לראות את כל ה"יש" בתוך הר?יק והחלל הגדול. והנה, באתי לחפש גם פה את מילות הנחמה. ומצאתי. תודה שאתן פה. ותודה מיוחדת ליעלה. זה הרבה יותר קל כשאת איתי. אחותי. שבת שלום הדר

שולחת את תנחומיי... צר לי ..על הכאב הזה שאת חווה .. מאחלת לך ימים שקטים .. והתמודדות קלה .. עד כמה שאפשר .. מחבקת, שרית