דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייאמא
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני משוגעת.כל יום לא אפשרי ואין לי מיפלט. היא אמרה שהיא יכולה לעזור רק בדיבור.שזה הטיפול.ורק זה מה שהיא יכולה לעשות בשבילי.היא אומרת שזה לא מספיק לי.אני מרגישה שבכל פעם שמצאתי שם מקום עם צל היא הזיזה את הסככה.ואני כל הזמן מנסה מסבירה לה מבקשת ממנה. הטיפול פירק אותי.לא הייתי ככה אף פעם. ואני לא יודעת אם יש מה שיעזור לי.להיות שוב. בלילה השתגעתי בתוכי.כדור שינה אחד ומחשבה על מחר כוויה חתכים. היום שפכתי מים רותחים שוב ושוב על אותו מקום.אחרי כמה פעמים כבר לא הרגשתי.מפחיד.דפוק.ועכשיו אני רוצה עוד כאב.הוא מרגיע.רק זה מרגיע.אני נעלמתי. אני לא יכולה עוד יום עוד לילה.רק עם כאב.דם.
ויק יקרה, אני מתמלאת צער לקרוא עד כמה כואב לך. והדרכים בהן את מקלה על כאבך, הן כל-כך כל-כך לא טובות... אני חושבת על הבקשות שלך מהמטפלת, ואני לא יודעת מה התקלקל שם ומה חסר לך באופן שאינו מאפשר תיקון. אני מרגישה שאפשר לעשות הרבה מאוד בטיפול בדיבור. אפשר באמת באמת לגעת. ותמיד נשאר גם חסר, ת-מ-י-ד. ומתוך החסר עובדים. את יודעת, גם אני עובדת כך, מתוך המסורת בה גדלתי, מתוך אמונה אמיתית שבהדרגה היא מאפשרת סוג של מגע עמוק וריפויי: ככה, בהקשבה מרוכזת ובמילים שמנסות להבין, בתוך החדר, ללא תקשורת מחוץ לחדר הטיפול (לא מיילים, לא SMS, לא פורום), ללא מגע גופני. ובתוך המגבלות האלה אני מנסה בכל מאודי לגעת. אולי לא לכולנו זה מתאים. אולי יש תקופות בחיים בהן באמת צריך מטפל שמחבק עם הגוף ומתמסר לתקשורת גם מחוץ לפגישות בחדר הטיפול. נמשיך לחשוב על הדברים. בינתיים, חזקי ואמצי, אורנה
ויק, אני עוקבת אחרי הודעותייך בפורום בחודשים האחרונים ואני, עם כל הכאב שבדבר, מזהה שינוי. היכולת להכאיב לעצמך כדי לשאת את הכאב באה מתוך שינוי טוב. זה אבסורדי אבל זה כך. לפני חודשים אחדים לא היה לך כוח אפילו לפגוע בעצמך. אני חושבת שככל שתדברי את ההלקאה העצמית הזו גם היא תכחד בסופו של דבר. כך היה אצלי. אולי את צריכה להוסיף על הטיפול הנפשי איזה סוג של טיפול הוליסטי גופני, שמשחרר ונוגע (תרתי משמע). אם את במרכז (תל אביב) אני יכולה להמליץ על מישהו. תמלאי את החוסר על ידי מי שנותן ולא על ידי מי שלעולם לא יתן ורק יגרום לריחוק וגדרות. טל
אז אין לפסיכולוגיה תשובה בשבילי? לא ביקשתי ממנה למלא את החסר, ביקשתי שתעזור לי שהוא לא יהיה ככ עצום ומשתלט וכואב.זה לא קורה.אין לי עוד כח.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
