לליאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לא יודעת מה אני מצפה בכך שאני כותב לך כעת,אך בזמן האחרון-בעיקר בימים האחרונים, בני-משפחתי מעצבנים אותי ורבים איתי(אימי פחות),וזה במקום להיות תומכים ומבינים לתהליך הקשה שאני עוברת כדי להגשים את הפרוייקט שאני עושה,ששוב 'תפס תאוצה', אך איני יודעת מה תוצאותיו עדיין ואיך אתגבר על האכזבה מעצמי אם חלילה וחס אכשל שוב. לא מבינה בדיוק מה עובר עליי ויותר נכון מה עובר על הסובבים אותי. שבת-שלום, משתנה
התכוונתי ל'כותבת' ובטעות הוקשה לי המילה 'כותב'.
ערב טוב משתנה, אני מזכירה לך שניהול פרוייקט גדול, בניגוד לניהול קיוסק (:-) מצריך התמודדות עם קשת רחבה של אתגרים, ולא רק עם היבט צר אחד של העסק. יכול להיות שהפרוייקט שלך נוגע באופן כלשהו גם באנשים אחרים בבית? אולי יהיו לו השלכות כלשהן גם על חייהם? אם התשובה לכך חיובית, נסי לקבל בהבנה ביטויים של מורת רוח וחוסר סבלנות. אם לא, השתדלי לסנן "רעשים" מבחוץ, ולשמור על עצמך מפוקסת ורגועה גם בעזרת הטיפול שלך. נעים להיווכח שאינך מרימה ידיים מול כישלונות זמניים. כל הכבוד ליאת
הפרוייקט שלי באמת נוגע באנשים אחרים בבית,ובעקיפין יהיו לו השפעות על חייהן,אך שהן לרוב השפעות חיוביות.,אך לא מובן לי למה אם יש השפעה כלשהיא על חייהם,אני צריכה לקבל בהבנה ביטויים של מורת רוח וחוסר סבלנות? הרי סה"כ זה פרוייקט שלי בלבד ולא של אף-אחד אחר. לגבי המטרה,לא אפסיק עד שאגיע אליה,גם אם זה מלווה בכשלונות זמניים. משתנה