......
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי, מרגישה שאיבדתי את עצמי,הכל כ"כ מבולבל לי בזמן האחרון,נמאס לי לחיות כבר,זה לא שאני לא רוצה לחיות (פשוט שכחתי איך) איך אפשר בלי שהעבר הזה יישאר שם,אבל מה,החיים נמשכים,יופי איזה חיים בדיוק?אני כבר לא רוצה להמשיך,באמת שאני לא... זה רק נהייה קשה יותר. אני מרגישה שהכל קורס עליי.ובא לי למות.להתאבד.לגמור כבר את הסיפור כי אני כבר נגמרת,לאט לאט............ מצטערת,לא יכולה יותר...והטיפולים האחרונים היו קשים...ואני...מתמוטטת...נשבעת שמתמוטטת... חן
מרגיש לי לא נעים..אני צריכה עכשיו חיבוק..עידוד..מילה חמה(אסוטיאציה שעולה לי למילה חמה: "שתישרפי " זה מה שאני אומרת לעצמי)לא מאמינה שביקשתי.בדרך כלל אני לא מספרת לאף אחד מה עובר עליי, כולם מספרים לי...לפעמים קורה שגם אני צריכה לפרוק ולקבל מעט עידוד,כתף כשאני מרגישה רע,אבל לפרוק לא יוצא לי...אין מילים שיכולות לתאר את גודל הכאב. טוב,אין לי מושג למה רשמתי את זה... תתעלמו.. עדיין בא לי למות.. חן
שלום חן, שיתפת אותנו לא פעם בקושי שלך לשתף אנשים ולחלוק אתם את הכאב. בימים כאלה, בהם את מרגישה את העומס כעומד להכריע אותך, כדאי לעשות מאמץ מיוחד ולא להישאר עם זה לבד. מקווה שמאז כתבת את הדברים משהו בכל זאת הוקל. נסי להחזיק מעמד בכל הכוח. שבת שלום ולילה שקט ליאת
אסוטיאציה=אסוציאציה מה שעייפות עושה לבנאדם....
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
