LIAT
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי ליאת, מה שלומך? אני עדיין באותה העבודה (המחורבנת) אותו הבוס אותה הדירה אותה הפסיכולוגית (המקסימה) אותה הבדידות למה החיים מחורבנים? ואת מה אצלך?
שלום ME, שמחתי לקרוא שאת מצליחה לשמור על שגרה יציבה למרות הקשיים. לצערי, אין באמתחתי פתרונות כנגד הסבל והבדידות הקיומית. אני מניחה שכל אחד מאיתנו מוצא, בסופו של דבר, את הפתרונות שמביאים לו הקלה זמנית. איש אינו פטור, כנראה, מההתמודדות. אני בסדר, תודה :-). לילה טוב ליאת
ליאת, אולי לא הבנת אותי.. השגרה היציבה הזו- מאסתי בה... התכוונתי לומר שלא חל שום שינוי ואני עדיין באותו המקום(בכל המובנים) את יודעת, הפסיכולוגית יודעת עלי כל כך הרבה דברים... אני עפתי לישון מוקדם... אני רואה שאת ציפור לילה אמיתית(לא כמוני:) תודה
היי ליאת, את יודעת, תמיד את מביאה לכאן כל מיני דוגמאות ודימויים נפלאים על מטופלים וטיפול. הפעם אני רוצה להביא משהו(מקווה שאצליח:) אז ככה- דמייני לך ילד שמחכה בגן, מחכה שאמא שלו תאסוף אותו הביתה. ההורים מתחילים לבוא לאסוף את הילדים. את רוב הילדים כבר אספו והוא נשאר בין האחרונים. השעה נהיית כבר מאוחרת, את כולם כבר אספו ורק הוא נשאר בגן. זה קרה דווקא באוותו היום שהוא נפל בגן או הכין לה איזה ציור. אז הגננת מתקשרת לאמא שלו להזכיר לה שהבן שלה מחכה...ואז היא רצה מהר לגן. לוקחת אותו הביתה. אבל הבן שלה כועס עליה קצת... מקווה שזה ריאלי, אולי קצת הגזמתי..פשוט לעיתים ככה אני מרגישה מולך... את לא חייבת לעלות את זה אם זה לא לעניין. רק תקראי...