הבעת רגשות בטיפול

שלום לך למה תמיד יש לי הצורך בחיבוק ממנה, בלחיצת יד, במבט, אני לא מאוהבת בה, אבל אני חושבת שיש להביע תמיכה בדרכים אלו גם, ולא רק בדיבור ממרחק של חצי מטר. בשבילי להרגיש תמיכה וחיזוק משמעו גם חוץ מלהגיד "כן אני מבינה", "אל תפחדי, אני כאן בשבילך"....אני צריכה להרגיש את פיזית. מה הבעיה בזה? מה הפחד שלך כמטפלת מקצועית אם את תומכת רגשית במטופלת שלך בכל מובן המילה! האם את לא מרגישה לפעמים את הצורך הזה אצל מטופלים שלך? כשהם בוכים? מתפתלים מכאב עקב זכרונות מאוד קשים? ואם כן איך את מתנהגת?

א יקרה אצלי בטיפול אם יש פגישה שהיא באמת קשה אז בסוף הפגישה כשהיא מלווה אותי לדלת המטפלת מחבקת אותי חיבוק אימהי ואז בדר"כ מגיע גם הבכי העצור בתוכי. אני לא חושבת שבקוד האתי של הפסיכולוגים מצוין שאסור לחבק.(הפסיכולוגית שלי ותיקה מאוד בתחום ופסיכולוגים מגיעים אליה להדרכה ולא נראה לי שהיא היתה עושה משהו שסותר את הקוד האתי). הכל תלוי במטפל/ת ובמטופל/ת. היום אנונימית.

שלום א, התחושות שלך טבעיות ומוכרות לי היטב. זה בסדר גמור לרצות מגע מנחם, אך כדאי לזכור שישנן סיבות (תיאורטיות, היסטוריות) לכך שטיפול פסיכולוגי הנו טיפול במילים. מי שבוחר בטיפול כזה (וישנן שיטות רבות אחרות שלגיטימי לחלוטין לבחור בהן), צריך לדעת שהחוסר ימלא תפקיד מרכזי בדרך להבין את עצמנו (האין זה כך תמיד?). אין ספק שלא פשוט ליצור ולשמר 'נגיעה' אמיתית באמצעות מילים בלבד. זהו מאמץ מאתגר ומורכב, אך מנסיוני - שווה את המאמץ. לילה טוב, אורנה

ומה יקרה אם המטפל יחבק? האם זה פוגע בטיפול? במטופל? את מה זה משבש? מה הן השלכות המגע?