טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש לי שאלה שתוקעת את הטיפול כבר הרבה זמן. איך האדם נשאר הוא, ושומר על הייחודיות שלו אם הוא חושף את עצמו ואת הכל מול אדם זר. הרי כל אדם מיוחד בזכות סודותיו, האופי שלו והאישיות שלו. אבל אם משנים את כולם לאישיות "הבריאה" שאתם הפסיכולוגים רוצים, אז כולנו הופכים לשבלונה אחת ??? האם זה נכון? מה את חושבת? תודה
שלום מטופלת, את מתבוננת בקשר הטיפולי ותוהה לגבי השינויים שהוא עשוי לחולל: האם תשתני בעקבות השיתוף הרגשי? האם תשתני בהתאם לתבנית 'כללית' שעלולה לא להתאים לך? אלה הן שאלות מצוינות, ואני חושבת שאינן חייבות להאט את התקדמות הטיפול אלא להיפך - ללמד את המטפלת ואותך משהו חשוב על האופן בו את מרגישה למול ועם ה'אחר'. כרגע, נראה שה'אחר' מביא עמו איום של אובדן העצמיות שלך, וזה משהו להמשיך ולחקור (מדוע האובדן מתחולל? איך בדיוק זה קורה? האם זה קרה לך בעבר? כיצד היית צריכה להתגונן אז?). בינתיים, אעיר שטיפול הוא בעיני ההיפך הגמור מיצירת שבלונה. זהו חיפוש מאוד אישי וייחודי, ולמעשה אין טיפול אחד דומה למשנהו. לילה טוב, אורנה