מאז שהתחלתי בטיפול פסיכולוגי ..

מרגיש לי שאני חידה לעצמי :-(.., וככל שאני נכנסת פנימה עמוק יותר , מגיעה למקומות נמוכים , מוסתרים .. אני מרגישה מבולבלת ולא פתירה , בתקופה האחרונה .. אני בירידה ספירלית .., כל הגילויים הנוראיים מחיי..שלא נתפסים .. ירידה כזו אין סופית .. ככה לי זה לפחות נראה . עכשיו , שוב נופלת באותם המקומות ..הכי קשים .. והכל נראה ככ תמוה ..ושום דבר לא מצליח להיות ברור ופתאום ..אפילו לרגע ..נראה שמשום מקום נוצץ לו אור .. הלב קצת מתחיל להשתחרר .. אפשר לקחת שוב אויר מ..חדש.. פתאום יש גם צבעים צבעונים..לא הכל שחור אבל אז.. עוברות שעות בודדות ושוב .. אני מתחילה לרדת בספירלה .. כמו במטוטלת עולה ויורדת, מנסה להתייצב.. ולפעמיים זה ככ כואב , לפעמיים זה אפילו מצליח לקבל איזון מענג, ולפעמיים זה עצוב ,ולפעמיים זה שמח ולפעמיים זה רגוע , ולפעמיים זה סוער הרבה מהפעמיים זה מעייף ככ , ולפעמיים זה גם יכול לעורר.. אבל בשורה התחתונה .. כשאני מגיעה לשפיות הנכונה :-)... זה מרגיש לי תמיד חי!!!!... מרגישה נושמת .. מטיפול לטיפול ... היתכן ?! אורנה יקרה .. ככ יקרה .. אפשר חיבוק / מילה ..שתתן עוד כח להלחם ?.. שרית

שלום שרית, כשקוראים את דברייך אפשר לחוש את העבודה הקשה שאת עושה, עובדת אצל עצמך... אני שמחה שאת רואה בנו שותפים-ממרחק שמלווים אותך בטלטלות השונות. היי בטוב, אורנה