לרוית

את צודקת במאה אחוז ! מבחינה הגיונית ,אין ספק שהפרידה כביכול תעשה טוב לכולם ! אני יודעת את זה בוודאות. למעשה זהו הפתרון האידאלי... ככל שהבן גדל כך אפשרויות ההתמודדות איתו הולכות וקטנות ! וכמובן שהילדים הנוספים זכאים לגדול בסביבה "בריאה" ועצם השארותו בבית גורמת להם נזק עצום בין אם זה מוצא חן בעיניי או לא ,זו עובדה ! אבל בכל זאת, בגלל זאת, ולמרות זאת הקושי הוא עצום ! אנא קיראי גם את ההודעה ששלחתי לרחל(זאת שהייתה קודם) ואם תוכלי להתייחס גם להודעה זו ? תודה .

רוית, בהודעה לרחל שביקשתי שתקראי,עלולה להיות אי הבנה . אני לא יודעת איך להסביר זאת אבל לא הייתה כוונה חלילה להאשים או לרמוז שאמרת משהו שהוא לא נכון או לא בסדר. להיפך, והכוונה שלי שאמרתי בהודעה זו שההתכתבות איתך עשתה לי רע זה לא בגללך אלא בגלל המצב. וכמו בכל הפרעת אישיות גבולית... לפעמים אני מוצפת ללא יכולת להסביר את עצמי ולפעמים אני כותבת בלי לשים לב בכלל. דווקא דבריך היוו זרז להבעת רגשות אלו, דבר שקורא לי לעיתים נדירות ! כמעט לעולם לא יתפסו אותי מביעה צער או כאב ברמה כזו... על כן, הבוקר, אני מרגישה הרבה יותר טוב ודיי שמחה ש"הוצאתי" את זה. אני רק מקווה שתביני את הדברים בצורה הזו ותמשיכי להתייחס להודעותיי בהמשך כמו שהתייחסת עד היום. שוב,אני מתנצלת אם הובנתי שלא כהלכה.. שיהיה לך יום טוב...

לאליאן היקרה. קראתי את הודעותייך לרחל ולי ומאוד התרגשתי ממה שכתבת. אני מתנצלת על כך "שפלשתי" לך לתוך הכאבים העמוקים. זה הסיכון בפורום כזה- בו מתפתחת הכרות, אך הכרות זו הינה חלקית ולכן עשוייה להיות בעייתית. טוב שיש אנשים כמו רחל, שהיתה פה קודם- אפילו לפני, בכדי לחבוש את הפצעים ולעזור בתהליך הריפוי. אכתוב לך תשובה ארוכה יותר בהמשך- כרגע אני מוכרחה לצאת. אז להתראות אח"כ. רוית.