לרחל (זאת שהיתה כאן קודם)

היי, היום זה לא היום שלי ! המוח שלי לא מסוגל לעבד כלום. ההתכתבות עם רוית עשתה לי רע,רע מאד ! היא נגעה במקומות הכי כואבים. במקומות שאני מנסה לברוח מהם. זה ייאמר רק לזכותה כי קשה מאד "להגיע אליי" וצריך להיות כנראה אדם מיוחד "שיקלע" בצורה כזו. אני לא יכולה להפסיק לבכות ואני לא יודעת עוד כמה זמן אחזיק מעמד.אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ. ה"טיפול" שאני נמצאת בו שבר את כל ההגנות שלי ואני מרגישה שזה מעבר לכוחותיי... המטפל שלי אומר שאני צריכה להתחבר לכאב ולהתמודד איתו... אבל כמה כאב ? מי יכול לשאת כמות כזו של כאב ? וכמה זמן ? אני לא חושבת כמוך וכמו רוית,שאני חזקה וכו'. בכלל לא ! כל עוד אין שיפור ולו רק במעט... זה כאילו שאני לא עושה דבר ! זה לא מספיק, ואני כל הזמן מחפשת פתרונות וכלום. זה מדהים איך הכלום הזה רוקם עור וגידים ונהפך להתגלמות הסבל והכאב והזעם והתסכול. הלילה חלמתי חלום מוזר- הייתי במן בניין משרדים גבוה וראיתי שני גמדים עפים מהחלון לתוך בריכה ומנסים לצאת ממנה. הם כל הזמן טיפסו והחליקו חזרה. למטה הייתה חברה שלי וסיפרתי לה עליהם והיא עלתה איתי כדי לראות. עמדנו ליד החלון והצבעתי לכיוון מטה ואמרתי לה "הנה תראי" והיא אמרה "באמת,נכון" ואחר כך היא ירדה למטה ואמרה לבעלה שלא שיקרתי ובאמת היו שני גמדים שעפו מהחלון! יש לך מושג מה החלום הזה אומר ? אם כן אז אנא כיתבי לי ! לא, כתבי בכל מקרה על מה שבא לך ! אני אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת,בכל נושא !

בוקר טוב! קודם כל חיבוק... לשיפור ההרגשה. עכשיו-בואי ננסה לעשות סדר, ולחשוב על הדברים בצורה הגיונית. משפחה ישראלית. ילד אחד חולה. שני ילדים בריאים. בעל- שאשתו כועסת עליו נורא- אבל מתגייס כדי ללכת לרווחה ולהזיז עניינים. כשהוא מתערב- עניינים מתחילים לזוז. מוצאים פנימיה לילד הגדול- אמא נכנסת ללחץ: איך היא תעשה לו דבר כזה? אמא בלחץ- כל הבית בלחץ. הבן מתחיל להפגין סימני מתח. גם הבת... אני חושבת שצריך לנסות להפריד בין הדברים שקורים לכולם,והם חלק מתהליך "נורמלי" של חיי משפחה, לבין הקשיים היחודיים למצב שבו אחד מבני המשפחה חולה. בחברה הדתית- גם זו של בני-עקיבא, שלא לדבר על חברה חרדית, מאד מקובל לשלוח ילדים לפנימיה. אפילו מכיתה ו'. בחברה הקיבוצית- ילדים בגיל הזה עוזבים את בית ההורים לחדר משלהם. יכול להיות שהמרחק יעשה לו טוב. מצד שני- את תהיי כל הזמן עם היד על הדופק. אם הילד מגלה סימני מצוקה- תהיי שם בשבילו. במקרה הכי גרוע- הוא יחזור הביתה, ואז את חוזרת למצב שבו את נמצאת עכשיו. אין לך מה להפסיד. נורא קשה להפרד מילד. אני ממש מרגישה כאב כשאני כותבת את המילים האלו. אבל זה חלק מהחיים- בסופו של דבר הם לבד קמים ועוזבים. בדיוק כפי שאנחנו עזבנו את ההורים שלנו. גם אם היתה מציאות אוטופית, שבה הוא בן יחיד, ואת יכולה להתמסר כל כולך לטיפול רק בו, עדיין אני חושבת שההתמודדות הטובה יותר כרוכה בפרידה ממנו- כדי לאפשר לו לגדול. חוץ מזה שאת עדיין, היית ותהיי לעולמים- אמא שלו. אם תרצי לשוחח עוד- אני כאן, מקשיבה לך. חיבוק גדול.

היי, אני שמחה שאת כאן... ותודה ! בעניין החלום והגמדים... אני חושבת שאולי שני הגמדים בחלום מסמלים את שניי ילדי הקטנים אשר נפלו/הועפו שלא מרצונם לתוך בריכה והם עלולים לטבוע אם לא יעזרו להם לצאת ! הם לא יכולים לצאת לבד וחייבים לעזור להם... התעלמתי/הדחקתי/הכחשתי את הדברים אבל זה לא הולך... הדברים יוצאים החוצה בצורה אחרת. אבל מה זה משנה בעצם ? עליי לאסוף את עצמי מחדש ולהמשיך להתמודד ולהילחם. הרי אם אני אתמוטט הכל יתמוטט יחד איתי... והם יקרים,ואין אף אחד מלבדם. אבל יש גם אנשים מדהימים ,כמוך, שמקשיבים ותומכים ועוזרים... ואת צודקת ! כל כך צודקת. עצם זה שאני אאפשר לו להיות עצמאי ולהתפתח זו האהבה האמיתית ! לסיום, אנא תתייחסי לגמדים שלי :-)