שאלה בעיקר לקוראים הקבועים

מעניין אותי האם אתם שמים לב לשינויים באנשים שרושמים בפורום באפן קבוע? או שזה נשמע אותו תקליט שבור או שאתם חושבים שמי שיצא מהתקיעות לא מגיע לכאן? אודה מאד למי שישתף ויענה בברכה

היי רותי, אני נמצאת כאן בפורום, למעלה משנתיים. כמעט מתחילת הטיפול שלי. כמוני יש כאן לא מעט אנשים (בעיקר בנות). אנחנו מלוות, אחת את הטיפול של השניה עם כל העליות והירידות, עם הצעדים קדימה וגם עם הנפילות והצעדים לאחור (מה לעשות... יש גם כאלה...). כשניסיתי לחשוב על השאלה שלך, הרצתי לי בראש את הבנות, אחת אחת, ואני יכולה להגיד לך, שאני ועוד איך רואה התקדמות והתפתחות אצל רובן המכריע של המשתתפות. אני רואה שינוי בשפה, שינוי בחשיבה, ואני רואה גם בנות שעושות צעדים מעשיים של התקדמות. יש לי כל כך הרבה דוגמאות, של בנות שונות, שעושות היום דברים, שבעבר העזו רק לחלום עליהם. טיפולים שנראו כאילו אין להם סיכוי וכל כך הצליחו. בנות שלמדו לסמוך, לשתף, לדבר, לגעת, לרצות, להעיז, להתחיל דברים, לסיים אותם... הלוואי והייתי יכולה לשתף אפילו בחלק מהדוגמאות האלה. ומי שיצא מהתקיעות, ממשיך גם ממשיך להגיע לכאן, כי בדרך החוצה מהתקיעויות השונות, קיבלנו פה כל כך הרבה עזרה והכוונה ותמיכה ועצות טובות, מכל אחד משלושת המנהלים כאן. זה בית. בית לא עוזבים כל כך מהר :- ). שאלת שאלה מקסימה. מקווה שהתשובה עזרה לך. יעלה

לא יודעת אבל ממש לא אהבתי את המשפט: "נשמע אותו תקליט שבור"...

רותי שלום, אני תוהה מהיכן מגיעה השאלה שלך. האם את מרגישה שאת משתתפת קבועה אבל לא מצליחה להתקדם? האם ממקום אחר? בנוגע לשאלתך, הפורום אינו פורום טיפולי, קשה לצפות שיהיו הישגים טיפוליים מרחיקי לכת רק על ידי ההשתתפות בפורום. אבל הפורום מאפשר היחשפות לרעיונות חדשים, תפישות עצמיות חדשות, ושאלות חדשות שעד כה לא נשאלו. במובן זה, אני כמנהל פורום יכול להבחין בשינוי אצל חלק גדול ממשתתפי הפורום, קבועים כחולפים. דרור

רותי שלום, כמו שיעלה כתבה,הפורום הוא כמו בית ובית לא עוזבים. אני גם משתתפת כשנתיים בפורום,והחיים שלי 'ספגו' 'עליות ומורדות' באותו זמן,והפורום פעמים רבות 'העלה' אותי למעלה,כשמצב-רוחי היה 'על הקרשים',והיתה תקופה של מספר חודשים שהתנתקתי לגמרי מהפורום(ובחלקה זה היה קל - כי נסעתי לחו"ל ולא היה מחשב וכשחזרתי המחשב הביתי התקלקל ועוד זמן רב לא היה מחשב,וא"כ מתוך בחירה לא נכנסתי עוד זמן מה- אך לא כי 'סבלתי' בפורום,אלא כי היתה לי בעיה של ה'התמכרות לפורום' זה ולאחרים,ולכן ניתקתי את עצמי לגמרי; אך אז - לאחר כחצי שנה- נכנסתי פעם אחת לפורום כדי לכתוב ל'חברותיי הותיקות' לאן נעלמתי,וזה לאט - לאט משך אותי חזרה ל'התמכרות לפורומים',אך הפעם זו כבר לא התמכרות,אלא כניסה מתונה בזמנים מסויימים בלבד. אישית - חיי היום השתנו מהקצה אל הקצה - לפחות עומדים להשתנות,מאז שנכנסתי לפורום בפעם הראשונה ועד היום,היום אני מרגישה שאני אדם אחר.כמו-כן גם 'נרקמה' מערכת יחסים מיוחדת ביני לבבין חלק ממנהלי הפורום. והיתי שמחה לכתוב על כך עוד אילולא היתי עייפה כ"כ כמו עכשיו.

היי כקוראת קבועה פה בפורום .אף פעם לא עלה בדעתי לבדוק שנויים אצל הכותבים. וכנ"ל ,לדעתי ,גם אצל השאר. גם הכותבים עצמם אינם אמורים להפגין שנויים ,אם ישנם ,או לא. זו לא בדיוק מטרת הכתיבה שלהם... ולי אישית ,אין שום בעיה עם תקליטים שבורים...